עצמאית בשטח

 נוסעת על ארבע שטופלה בדלפק לידי, והיתה הנוסעת הכי נוחה ושקטה בכל הטרמינל.

21:30 זמן אירופה. מחכה בתור לקניית כרטיס לרכבת העירה

קצת אחרי זה – ברכבת. מקווה שאני בכלל בכיוון הנכון.

למחרת בצהרים. שיטוט בשכונה (קרויצברג), במהלכו נברתי ארוכות בחנות יד שניה, ואח"כ איבדתי את דרכי והתאהבתי בציר ירוק שגיליתי.

שבת, רח' הקניות הראשי במרכז העיר לא רחוק מהמלון בו שהינו בביקור הקודם:

ארוחת בוקר, באדיבות חב' מולר שחילקה למרגלות הקה-דה-וו יוגורטים בטעמים חדשים: 

ארוחת צהרים

יום א', שוטטות רגלית ארוכה לאורך אונטר-דה-לינדן, שער ברדנבורג ואזור המיטה:

אנשי הרמזורים:

מדיטציה בשער ברדנבורג:

תערוכה בה היינו אמורים לבקר במוצ"ש (לא ביקרנו) ונפלתי עליה בדרך למיטה. וכמו שקורה לי הרבה - הבניין בו הוצגה היה מרתק פי כמה מהתערוכה עצמה:

כרזה לתערוכה באחת הגלריות באזור המיטה: (לא הייתי בגלריה. צילמתי כי אהבתי את הכרזה)

מהנסיעה הקודמת הבאתי לגולדי את הברווז הצהוב. הפעם הבאתי בעיקר גבינות ומרציפן:

מי מכיר את האנשים האלה? פעם הם גרו כאן:

בדרך למיטה. לא הבנתי את מי מזהירים ומפני מה (התמוטטות המבנים? כל הנכנס עושה זאת על אחריותו?):

 זה כבר בשכונה שלנו (קרויצברג), בשיטוט אחרון לפני הטיסה:

 כלב בחנות מכולת, שכמו קפאה על מקומה מימי הקומוניזם:

הוא יודע משהו שאנחנו לא?

היו היה פנס בודד בקצה שכונה:

מאפין תפוחים שהספקתי רגע לפני העליה לרכבת לכיוון שדה התעופה:

20:30, ארץ הקודש. מחכה לרכבת מנתב"ג לת"א.

מה זה, לאיפה הגעתי? מה זה החום והדביקות הזו? יאללה, להתפשט ולהחליף לסנדלים. הבחור בספסל לידי בהלם.

בפעם הבאה: חיי הלילה של ברלין, כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול.