עצמאית בשטח

"לילה טוב" אמרתי למאבטח שישב על כיסא גבוה בכניסה למועדון. "לילה טוב" הוא הסתכל עלי במבט מופתע. (מה עשיתי לא בסדר? זה חריג לברך את המאבטח לשלום כשיוצאים ממועדון? גם בברלין עשיתי את זה.) "ושנה טובה שתהיה לך" הוסיף, ואני סובבתי את הראש וחייכתי אליו "גם לך". אח"כ הסתכלתי לצדדים והופתעתי מהיקף האנשים שברחוב בשעה הזו (3.30 לפנות בוקר), מה שעומד להפוך את ההליכה הקצרה הביתה לחפוזה במיוחד (מה הקטע של מי שתפר את השמלה הזו? לא יכל לפרגן בעוד כמה סנטימטרים של בד?). מרוב שהייתי עסוקה בשמירה על תומתי, לקח לי כמה דקות להבחין שהרחוב רטוב לגמרי ולהרים פנים מופתעות לכיוון השמיים המעוננים. "גשם!!" ברח לי חיוך גדול מתחת לשפם "איזה כיף, ירד גשם!!!".

שנטובה.

מזו תקופה שאני מרגישה יותר טוב. הרבה יותר טוב. השבוע יש לי תור לפסיכיאטר, אחרי שלא הייתי אצלו חודשים ארוכים, ואני נחושה בדעתי לשכנע אותו להסכים עימי.

מישהו יודע איך מורידים ממצעים כתמים של שמן תינוקות?