עצמאית בשטח

"אין לי במידה שלך. זה מגיע רק ממידה 40 ומעלה" אמר לי המוכר החמוד בחנות מתחת לבית, שהיא החנות המי-יודע-כמה שעברתי, מחפשת נעלי ספורט במקום האדידס המתפרקות שלי. "זה לא פייר" אני אומרת לו "כל הדגמים שמוצאים חן בעיני מגיעים רק במידות גדולות", "כן" הוא אומר "זה בגלל שאלה הדגמים של הגברים", ומראה לי את הקיר בחלק הקדמי של החנות, "זה של נשים. שם בטוח יש 38", ושולף את הגרסא הנשית, והכעורה להפליא, של האסקיס (הגברי) שרציתי.  

האסקיס הנחשק (אני רציתי בכחול-אדום, ולא בצבעים האלה, שהם יפים להפליא אלא שקיימים רק באינטרנט)

זה גם יפה. לא היה בחנות.

וזה אדידס שהיה בעדיפות 2, ועליו אמר המוכר – "זה של גברים. תסתכלי בקיר של הבנות."

הישועה הגיעה לבסוף בדמות זוג נשכח משנה שעברה שהמוכר מצא במקרה במחסן, ואני לקחתי אותן למרות שזה לא ממש מה שרציתי, פשוט כבר לא היה לי כוח והן היו ממש נוחות. (אין לי כוח לצלם, ולא מוצאת תמונה באינטרנט.)

היום, בלשכה, גוללתי בפני אלונה את סיפורי העגוום ועל מנת להמחיש את גודל הטרגדיה טרחתי וחיפשתי באינטרנט והראתי לה את הנעליים שרציתי, והיא התלהבה נורא ואמרה שהיא גם רוצה, אז אמרתי לה שתשכח מזה כי זה רק במידות גדולות, אז מה היא אומרת לי? "סבבה. אני מידה 40 בנעליים". שערוריה.

אני רוצה שמלה כזו:

חג חירות שמח.

מישהו יודע אם "התחתית" כשרים לפסח? (לא עונים בטלפון) - עדכון: בנתיים ענו והבעיה נפתרה.