עצמאית בשטח

מאז שאני עושה פילטיס לא כואב לי הגב. שנים של סבל מתמשך, והנה עבר ואיננו, כאילו כלום. כ"כ פשוט. בא לי לצעוק בקול – אנשים, תעשו פילטיס, לא יכאב לכם הגב!!

אז לא כואב לי הגב, אבל מצד שני השמנתי, כי אחרי הפילטיס למי יש כוח להישאר לשעה על ההליכון, ובכלל מי בא עם נעלי ספורט. בעיה. חוץמזה אני עובדת מאוד קשה, וקצת שבורה מכל המצב של המדינה, ולפעמים מקנאה בכל מיני אנשים חדורי אמונה כמו למשל המתנחלים. איזה כיף זה להיות בטוח בצדקתך ולא לראות אחרים ממטר, וגם יש להם בתים בזול וכבישים פרטיים ואת החירות שלקחו לעצמם לעשות תמיד כרצונם.

אביב הגיע ותכף הקיץ כבר כאן, ועולם כמנהגו נוהג ומה שהיה הוא שיהיה, ואני, שולה שמבדוי, עוד מעט בת 50 וכאילו רק אתמול הייתי בת 20 וחשבתי שכל החיים לפני, ואיך אפשר לעבור אותם עם מינימום נזקים, והנה הם עברו בלי שבכלל הספקתי להחליט מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה.

חג שבועות שמח.