כשמכרתי את הדירה שלי היתה לי תכנית סדורה,
וידעתי בדיוק מה אני מתכוונת לעשות ומה הולך לקרות בשנים הקרובות. מאז עברו 3 שנים
(פחות חודש ויום), בהן לא קרה שום דבר ממה שתכננתי.
בימים הקרובים אני עוברת דירה בפעם השלישית,
בתקווה שהפעם אמצא את מנוחתי ונחלתי, עד לקניה המיוחלת (שליתר בטחון ונגד עין הרע
אני לא חושבת עליה בכלל, שלא נאמר מכחישה כל כוונה). המוביל (אותו הכרתי בהעברת
הדירה הראשונה, ואשר הפך למוביל הקבוע שלי) והשיפוצניק (הידוע בכינויו י. שיפוץ
ואשר מלווה אותי מזה שנים) נרתמו למלאכה, התייצבו עם קריאה ראשונה, ודבר ראשון
הביעו פליאה מכך שמיצי2 עוד חי. (מיצי2 בתגובה: זוזו ותפסיק לבלבל את המוח.) אז
הבית כבר ארוז (כמעט לגמרי), כל מה שצריך להימסר – יימסר עד מוצ"ש, ישנתי קצת וקמתי עם כאב
ראש, ותכף הולכת לשתות בירה עם החתולה.
תשובה (מפוסט קודם): בזק באים להתקין את החיבור
בדירה החדשה בעלות חד-פעמית של 19 ₪.
בכל פעם שאני פוגשת את המוביל, וזו
כבר הפעם השלישית ב 3 השנים האחרונות, הוא מספר לי על חבר/חברה (כל פעם מישהו אחר)
ששמע לעצתו והדליק במשך שנה נרות שבת, ועקב כך התמלאה משאלתו (הבריא
ממחלה/התחתן/ראה את האור). באמצע השבוע הוא החזיק אותי שעה ארוכה בחדר מדרגות עד
שהגיע לפואנטה: "ועכשיו היא בת 43 ועומדת ללדת את הילד השני. הילד השני! אני
אומר לך, ברגע האחרון, ברגע האחרון ממש היא ניצלה (מרווקות. ש.ש"ב). יאללה
שיהיה ערב טוב ותתחתני כבר!!"
שבת נעימה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
