"העברת שלושה ימים רצופים מחוץ לבית ובחברת אנשים ונשארת בחיים? מה קרה שנהיית כזו חברותית? ועוד בגליל את אומרת? בטח חזרת חולה. מה זאת אומרת איך ידעתי? מה, אני לא יודעת שאחרי כמה שעות נטולות אספקת פיח שוטפת את יוצאת מאיזון? אלרגיות? איזה אלרגיות בראש שלך? פריחה של עצי זית? בחייאת, את התירוצים האלו תספרי למזכירה במשרד שלך" אתמול, 21:30, שיחת טלפון, גילי. חברה טובה.
כבר מזמן רציתי לכתוב על גילי ואיכשהו לא יצא לי. גילי היא בת הזוג של מ' שהיה החבר שלי בתקופת הצבא (ואחריה) ואם 2 ילדיהם. מ' הכיר אותה כמה חודשים אחרי שנפרדנו והציג אותה בפני כשהגעתי לעיר בהתרעה קצרה, אבל הקשר בנינו התקבע רק אחרי שנתיים ובנסיבות מקצועיות (היא ניהלה סדנת אומנות, אני הייתי המודל), וכמעט מיד התפתח לחברות הדוקה שנמשכת עד היום.
גילי היא אוזן קשבת של הרבה חברים ואחראית מטעם עצמה על חיי חתולי הרחוב של גוש דן. היא הייתה יכולה להיות פסיכולוגית מעולה או וטרינרית מצוינת, אילמלא התכונה הטבועה בה של חוסר משמעת עצמית וחיבה להתנהלות מנומנמת ונינוחה במשעולי החיים. אז גילי ויתרה כבר באמצע התואר הראשון, ומאז שהפכה לאמא היא עקרת בית במשרה מלאה, לשמחתם ורווחתם של חתולי השכונה. גילי היא צמחונית וחובבת מושבעת של חיות, טבע וחיי כפר, שעד היום לא מבינה איך יצאו לה ילדים שחיים על מקדונלד'ס ומעדיפים לטייל לקניון הסמוך ובחזרה. התאווה הגדולה שלה זה גבינות שמנות וריחניות ושוקולדים מובחרים, וכשאני מסתובבת במסגרת עבודתי באזורים שכוחי אל וזרועי בוטיקי-אוכל אני חוזרת עם הפתעות, ואנחנו יושבות ליד הדלפק הגבוה במטבח שלה לקפה וסיגריה, בזמן שהיא פותחת את העטיפות כדי שהגבינות יוכלו לנשום.
כבר מזמן רציתי לכתוב על גילי, על כמה שהיא חכמה ונהדרת וחברה טובה, ואיך שתמכה בי לאורך משברים, ועל זה שמאז שאני כאן אני שוטחת בפניה רק את השורות התחתונות וחוסכת ממנה את כל הדם, היזע והפרטים הקטנים. כתבתי, אבל בסוף מחקתי כי ראיתי שיצא שכתבתי על עצמי, בעוד שבעצם רציתי רק לכתוב על גילי ועל כמה שאני לא יודעת איפה הייתי היום אלמלא היא.
כששודרה הסדרה "סקס והעיר הגדולה" גילי אמרה שמירנדה (העורכדינית הג'ינג'ית) היא בעיניה העתק כמעט מדויק שלי (למעט החיצוניות, תחום העיסוק וגובה המשכורת - שהיו בערך התכונות החיוביות היחידות של אותה דמות). כשמירנדה נכנסה להריון לא רצוי והחליטה ללדת, אמרתי לגילי שאם זה יקרה לי שתדע שמבחינתי זה על מצפונה, וכשבהמשך היא (מירנדה) העתיקה מגוריה ממרכז העיר לפרברים, גילי אמרה שמזל שזו העונה האחרונה כי בקצב הזה אני מפסיקה לדבר איתה.
בחיים לא.