עצמאית בשטח

לפ' יש גוף מושלם. מחוטב, שרירי, שחום, שעיר במידה הנכונה. הידיים שלו יפות וגבריות והן מרפרפות עלי באופן מושלם. השבוע שכבנו עירומים על המיטה שלי, והוא סובב את העמעם של המנורה למקסימום, הסתכל עלי ארוכות, ואמר שאני יפה. אחרי שעה או יותר של שכנועים מצידו התרציתי ללפף איתו לשונות, והופעתי לגלות שבתחום הזה דווקא יש לו עוד מה ללמוד (לשלוח אותו להתמחות אצל הכרוב?).

בפעמים הקודמות שנפגשנו הוא אמר שאין לו שום כוונה להזדיין איתי, ושאנחנו רק חברים טובים, אבל כשסיפרתי את זה לנשוי הוא אמר שזה בולשיט ושהוא רק בוחן את התגובה שלי, והנשוי – וזה כבר ידעתי מזמן – אף פעם לא מדבר סתם. 

לא שכבתי איתו. ואתמול בערב, בטלפון, גם אמרתי לו שאני לא רוצה שניפגש יותר. הוא אמר שהוא רק רוצה שנהיה חברים, שנעים לו במחיצתי, ושלטובת הקשר בנינו הוא מוכן לוותר על התשוקה שלו אלי.

פ' לא קורא בבלוג שלי כבר חודשיים ואולי יותר. הוא אומר שהוא חש אי נוחות לקרוא ביומן של מישהי שהוא מכיר, וחוץ מזה ש"שולה" זו לא בדיוק "אני", והוא – יש לו אותי, וזה עדיף. אתמול הוא אמר שהוא לא מבין למה עם אחרים אין לי בעיה להיפגש ואיתו כן, במה הוא שונה מהם. ואני עניתי שזה לא אותו דבר ולא הרחבתי בנושא. לא הייתי מסוגלת להגיד לו שהוא היחיד שהייתי רוצה שגם יישאר.

זה הרי היה ברור שאני, שולה שמבדוי, אתאהב דווקא במי שאינו פנוי עבורי.

זה לא סוף פסוק. פ' הוא עקשן גדול, ואני? אני בעלת יצר בלתי נשלט להרס עצמי.