עצמאית בשטח

מי שקורא אצלי בקביעות יודע שאני כותבת לעצמי, וגם אם זה לא ברור - ניתן להבין זאת מהכותרת הראשית, אותה ניסחתי עוד לפני שבעצם התחלתי לכתוב בבלוג ואשר לא השתנתה מאז ולו באות אחת. אבל בכל זאת, אני פה כבר מעל שנה, וכמה אפשר להתעלם מקולותיהם של קוראים/מגיבים? אז יש קורא אחד, שגם מגיב לפעמים (אבל רק לעיתים נדירות), ואשר טוען (לפעמים, לא תמיד) שאני פיתחתי הרגל לעצבן אותו, להתחצף אליו, להטיל עליו מיני מלאכות בזויות, להתעלם מהותק שצבר כאן וכדומה, ושלא יזיק אם אכפר על כך באמצעות עוגת גבינה מפוארת, מהסוג החביב עליו במיוחד.

ולפיכך, החלטתי להשיל מעלי לרגע את שריון הקשקשים וקסדת המגן, ולחשוף את הפן העדין והרך שלי, השופע כולו רגישות וקשב למצוקות האחרים. אי לכך ובהתאם לזאת, רצ"ב הסבר פשוט ומנומק להפקת עוגת גבינה. הטקסט מוקדש באהבה לקוראים בני המין הגברי באשר הם, ובמיוחד לרווקים/פנויים שבהם אשר אין לצידם מישהי שתספק את הצורך בקביעות. כמובן שבנות מיני, אחיותיי האהובות, מוזמנות להצטרף ואף להוסיף כהנה וכהנה הסברים, הבהרות ושאר טיפים.

הקדמה:

1. להכנת העוגה נדרש מיקסר (אלא אם כן מישהו מוכן להקציף במקצף ידני, ואני מניחה שלא), וגם מהסוג הפושטי והידני (כלומר: כזה שמחזיקים ביד, ללא מתקן קבע) יספיק לצורך העניין.

2. הוצאת הביצים (2 בסה"כ, כמו שאתם רגילים) שעה קודם מהמקרר, מכיוון שביצים בטמפ' החדר יותר נוחות להקצפה. כנ"ל את המרגרינה/חמאה (על מנת שתתרכך. אם גיליתם באיחור ששכחתם להוציא מראש – ניתן לרכך קלות בתנור חם, לשים לב שלא תימס לחלוטין ותהפוך לנוזל).

3. הפרדת ביצים (חלמון-חלבון). זה מאוד פשוט – שוברים את קליפת הביצה ל 2 חצאים (ע"י מכה קלה בסכין) מעל קערה קטנה או כוס. נותנים לחלבון (=לבן) לנזול לכלי שמתחת ע"י העברת החלמון (=צהוב) בעדינות מחצי-קליפה אחד לשני. אופציה נוספת היא לשבור את הביצה לתוך כף היד ולפשק קצת את האצבעות כך שנוזל החלבון יינזל לכלי והעיגול של החלמון יישאר ביד.

ולעניין עצמו - עוגת גבינה קרה, הידועה בשמה "עוגת פירורים"

מצרכים לבצק: 

1 חבילה (200 גר') מרגרינה בטעם חמאה או חמאה (פאצ' אומרת שעדיף חמאה. לשים לב לא לקנות בטעות חמאה מלוחה!).

2 חלמונים (זה הצהוב, שיהיה ברור)

4 כפות סוכר

2 כוסות קמח תופח (או לחילופין: קמח רגיל + 2 כפיות אבקת אפיה/שקיק אבקת אפיה)

מה עושים עם זה?

• לשים בקערה.
• לערבב עד שהופך לבצק אחיד.
• לשטח בתבנית משומנת.
• לאפות בחום של 180 מעלות, בערך 20 דק' (או עד שנראה אפוי).
• לחכות שיתקרר ואז לפורר במזלג לפירורים בגודל בינוני (זה בצק פריך ומתפורר בקלות).

מצרכים למילוי:

1 שמנת מתוקה לקצפת (שקית או קרטון עמיד, לא משנה. אני מעדיפה את השקית, כי זה טרי).

2 קופסאות גבינה 9% (סה"כ 500 גר', לא חשוב איזו תוצרת, אני מעדיפה סקי של שטראוס. למה? בגלל שאת טרה אני מחרימה (בד"צ) ואת תנובה גם (עכברים וסיליקון בחלב) אז מה נשאר? שטראוס).

2 חלבונים (שזה הבנזוג של הצהוב ממקודם, כלומר: הלבן).

2 כפות סוכר

¾ כוס סוכר

קליפת לימון מגורדת דק (מחצי לימון בערך, לשטוף טוב-טוב ולגרד בפומפייה דקה).

איך מתגברים על זה?

• להקציף חלבונים + 2 כפות סוכר (הסוד לקבלת קצף יציב וטוב הוא ע"י הקצפה ראשונית של החלבונים בלבד, עד לקבלת מרקם אוורירי, ואז הוספה איטית והדרגתית של הסוכר ומבלי להפסיק לרגע את פעולת ההקצפה).
• להוסיף בערבוב עדין את הגבינה הלבנה.
• להקציף (בנפרד) שמנת + 3/4 כוס סוכר (שוב – להתחיל רק עם השמנת ולהוסיף סוכר בהדרגה). להוסיף בערבוב עדין קליפת לימון מגורדת.
• לערבב ביחד את 2 התערובות.

מלאכת הרכבת העוגה:

• להכין (מראש) תבנית פיירקס או פלסטיק בעלת שוליים גבוהים.
• להפריד את פירורי הבצק ל- 2 כמויות: כוס (בערך) ו-כל השאר.
• לקחת את "כל השאר" ולפזר על התבנית, בערך בגובה של 2 ס"מ או קצת יותר.
• מעל לשכבת הפירורים – לשפוך את ה"מילוי" ולהחליק אותו עם מרית (זו מן כף שטוחה כזו מפלסטיק).
• מעל – לפזר את הפירורים שנשארו בצורה דלילה (כמו קישוט).
• לכסות מעל בנייר כסף או ניילון נצמד ולהכניס לשעה בפריזר או ללילה שלם במקרר (עדיף לילה שלם במקרר).
• אפשר לקשט בתלתלי שוקולד או שפריצים של רוטב שוקולד, אבל רק לאחר שהעוגה עברה קירור, אחרת הם יטבעו במילוי. הייתי מסבירה מה זה "תלתלי שוקולד" או איך מכינים רוטב אבל התעייפתי. גם זה היה יותר מידי בשבילי.

בפעם הבאה שמישהו מתלונן או מעלה דרישות, אני אתן טיפים לניקוי חלונות. ראו הוזהרתם.

וחובות מהעבר הלא כ"כ רחוק – צירפתי תמונה (שלי) לפוסט על מצעד הגאווה. מוזמנים לראות.