עצמאית בשטח

קיץ, חם, דביק. כל הפרויקטים החדשים יתחילו רק לקראת החגים ובינתיים סוגרים מיליון קצוות של אחרים, וזה אפילו עוד יותר מעיק ממה שזה נשמע. מה שכן, העניינים מתנהלים באיטיות ורגיעה ואפשר לחטוף ברגע האחרון ימי חופש לא מתוכננים, כמו זה של יום חמישי האחרון.

הספקים:

חנות יד שנייה: מסרתי 3 זוגות סנדלים ושמלה. בזיכוי שקיבלתי לקחתי שמלה ונשאר לי עוד סכום קטן אותו אנצל בהזדמנות אחרת, אבל החשוב מכל זה שנפטרתי מדברים חסרי שימוש שסתם תפסו מקום יקר בארון. אז אם מישהי מזדמנת לחנות "אדרת" בבוגרשוב ורוכשת שמלת-רשת בצבע קרם, שתדע שפעם היא הייתה שלי.

סווטש: יצרנית השעונים סווטש חוגגת 20 שנה, וכמתנה ללקוחותיה המכורים פצחה במבצע – תביא סווטש ישן, קבל הנחה של 20% בקניית חדש. אני חולת-סווטש, אם כי קניינית קטנה מאוד (עד כה 5 בלבד), אך יחד עם זאת קשורה רגשית לשעונים הישנים הנשמרים בקפדנות במגירה ולא מעלה בדעתי למסור אותם לידיים זרות, גם לא לטובת המטרה המקודשת של רכישת חדש. אלא מה? לפני כמה שנים השאירה אצלי אחיינית של אחד האקסים שלי את הסווטש הישן שלה ולא רצתה אותו בחזרה (לא משנה למה, סיפור ארוך), והיות שאי אפשר לזרוק כך סתם סווטש – הוא צורף אחר כבוד לאחים שלו במגירה. אז השבוע שלפתי אותו משם והלכתי לקנות אחד חדש. משום מה, אי אפשר להוריד תמונות, אז למי שמתעניין – זה האתר, לבחור את האופציה של "קולקציית קיץ 2005"/"ספורט-פאן" ולדפדף בדגמים עד לדגם מס. 12- Tournesol pmk153a/b צהוב עם צמיד פרחים.

סנדלים: בשבועות האחרונים התבצע חריש עמוק בחנויות העיר וסומנו כמה אפשרויות נבחרות, השבוע נרכשו 2 זוגות באותה חנות (אחד היה מתוכנן, השני לא ממש). בנוסף יש עוד זוג שעתיד להירכש רק שטרם הספקתי להגיע אליו. אחר כך, מאוחר בערב, עשיתי טיול ארוך עם מיצי, במהלכו סקרתי את חלון הראוה של "עמנואל" וראיתי שם זוג סנדלים יפהפה ב 1,300 ₪, שבהשוואה אליו הרכישות שלי צנועות. תמיד טוב לשמור על פרופורציות (אגב עמנואל – לפני חודשיים בערך קניתי זוג סנדלים מדהים ב 400 ₪, שזה הסכום הכי גבוה ששילמתי מעודי על נעליים. בעודי מייסרת את עצמי על הפזרנות שהפגנתי יצא לי לעבור ליד עמנואל, ושם הסתכל עלי זוג זהה רק בצבע אחר (ושלי יותר יפה) ולידו שלט קטן "1,400 ₪". אההההההההה).

בית מרקחת: הכדור הנוכחי שלי (ויפאקס) חלש ממה שלקחתי קודם (ציפרלקס) וזה טוב מאוד, כי הציפרלקס עשה לי "היי" וזה היה קצת מוגזם. עכשיו אני מרגישה יותר מאוזנת, נורמלית כזו, ומה שטרם הספקתי זה להעמיד אותו (ואותי) במבחן האלכוהול. קופת החולים טרם אישרה לי השתתפות במחיר, ונאלצתי לשלם את מלוא הסכום (225 ₪). אני מאוד מקווה שהם יאשרו לי, אחרת אני לא אהיה סתם משוגעת, אלא משוגעת-בלי-שקל-בכיס.

חדר כושר ב 9:00 בבוקר: איזה כיף, ריק לגמרי, רק אני, אהרוני ועוד 2-3. ככה צריך לחיות.

לחורף העגום שעבר עלי יש גם צדדים חיוביים, ואחד מהם הוא הצטברות נחמדה של מצלצלין בעו"ש שלי. חשבתי להשקיע סוף סוף בחלונות חדשים למרפסת אבל אין לי כוח לטפל בזה. אם לא אעשה משהו בעניין, אני עלולה בסוף הקיץ למצוא את עצמי בלי חלונות, בלי כסף אבל עם הרבה מאוד זוגות סנדלים.

שבוע טוב לכולם, אני הולכת לרקוד.