עצמאית בשטח

אתמול הייתי בחופש. הסתובבתי כל היום עם גולדי בקניות וסידורים וחזרתי בערב מפורקת מעייפות (יום חופש זה דבר מתיש). בצהרים ישבנו עם ג'יימס ב"גבריאל" במונטיפיורי (העיצוב נחמד מאוד, האוכל לא יותר מסביר), ואח"כ הלכנו ביחד לחפש לגולדי סנדלים. סיפרתי להם שבשבוע הבא יתארחו אצלי חברים וגולדי שאלה מה אני מכינה עבורם. "גזר מרוסק במיץ תפוזים, עוגה וגרנולה" השבתי בגאווה, מוכנה לקלוט מלוא החופן תשבוחות. ג'יימס התאפק שלא לצחוק וגולדי נתנה בי מבט מלא רחמים ושאלה אם אני באמת חושבת שמשפחה שלמה יכולה לחיות 4 ימים על גזר וגרנולה. "לא יודעת" אמרתי "אבל תמיד אפשר להכין סלט וחביתה, וגם הבנתי שהילדים ממילא רוצים לאכול במקדונלד", וגולדי נאנחה ואמרה שכדאי שאני אתאפס על עצמי מהר ואכין סיר של ספגטי בלונז, ערימת שניצלים ועוד כהנה וכהנה מאכלים.

ואני אומרת – שטויות, אין בעיה שאי אפשר לפתור בעזרת כרטיס אשראי. מישהו יכול להמליץ על איזה טייק אווי שווה?

אתמול בלילה היה בטלוויזיה סרט שרציתי לראות, רק שנרדמתי 20 דק' אחרי שהוא התחיל. מישהו יכול לעדכן אותי אם המלאכיות הצליחו למצוא את הטבעות?

בדיזינגוף פינת קינג ג'ורג' יש עמוד של פנס רחוב שמישהו מצא לנכון לקשור עליו סרט כתום, שהחליק עד למפלס המדרכה. הבוקר, בטיול, מיצי עצר לידו ורחרח ארוכות. אח"כ הוא הרים רגל והשתין, והמשיך בדרכו שמח וטוב לב.

תמיד ידעתי שאני מגדלת גאון.