עצמאית בשטח

בזמן שמדינה שלמה השקיעה אנרגיות מטורפות לטובת ההתנתקות (לולא החשיפה התקשורתית המוגזמת שניתנה להם – 50% מהפסיכים מלכתחילה לא היו טורחים להגיע לשם), התחברה משפחה אחת מאוד מסוימת עם החום, הלחות והאינטנסיביות של תל אביב.

צ.  

נהג הבית והאחראי על אספקה שוטפת של מזון.

חוויה קשה: כבר בשעה הראשונה שלו אצלי בבית חטף נשיכה ממיצי.

חוויה עוד יותר קשה: המאמץ להקנות לי הרגלי גלישה משופרים. 

חוויה מתקנת: הטיל ספק באמירה הנחרצת שלי בנוגע לנוכחות אנושית במרחב הציבורי העירוני 24 שעות ביממה וחש צורך לבדוק זאת בעצמו. צ' מותק, בפעם הבאה כשאתה רוצה להנות ממה שיש לעיר הגדולה להציע לגבר בגילך אחרי חצות, אתה לא צריך לתרץ את זה ב"לא הצלחתי להירדם מרוב חום, אז הלכתי לעשות מדיטציה בים". זה בסדר, אנחנו מבינים.

ייזכר לטובה בזכות: סבלנותו הרבה, חיבתו לתמונת הרקע במחשב שלי וכי הבטיח עכברון במתנה.

הבן

כמה צעיר – ככה בוגר, כמה יפה – ככה חכם.

חוויה חיובית: הצליח ללמד אותי להחליף ערוצים בשלט החדש (לתשומת לבו של טכנאי הבית).

תכונה חיובית: שוטף ותולה לבד את הבגד ים וגם שאל איפה המטאטא, היעה ופח האשפה.

ייזכר לטובה בזכות: קביעתו האלמותית - "מיצי הוא מלך – הוא מזהה שמישהו בא ומתחיל לנבוח, עוד לפני שהבנאדם אפילו הגיע לדלת", וזאת בסיטואציה אליה כולם מגיבים ב"או שהכלב שותק או שהוא עף מהחלון".

הבת

אמנם פה ושם מתחשק לשלוח אותה לבדוק אם היא נמצאת בחדר השני (מה לעשות, ילדות קטנות זה דבר מתיש) אבל בדרך כלל היא כזאת חמודה שאין מנוס מלהתאהב בה.

תכונה חיובית: אפשר לתת לה במתנה כל מיני פיצ'פקס שמתגלגלים בבית ומתים להיפטר מהם, והיא עוד אומרת תודה. 

תכונה קצת פחות חיובית: מדברת על הכל ועם כולם (כשעמדנו לעזוב את שפת הים צ. הלביש לה חצאית ולא הצליח למצוא תחתונים נקיים עבורה. על מנת לעזור לו, שכנעתי אותה לוותר על התחתונים בתירוץ הנשי המנצח ש"זאת האופנה בת"א". טוב, לא ידעתי שהיא תיגש לחבורת צעירים שעמדו בטיילת ותגיד להם שהיא בלי תחתונים מתחת לחצאית ושככה כל הבנות מתלבשות בת"א. תגובת אחד הבחורים "ילדה, אבא ואמא מרשים לך לדבר עם זרים?").

תיזכר לטובה בזכות: "שולה, חבל שאנחנו לא תמיד גרים אצלך".

נוריקו

האח(ו)ת והיחידה. כזו שאפשר לשבת איתה על הרצפה במטבח, לכרסם ביחד מהממתקים של הילדים ולדבר על כל דבר שבעולם. אם היה יותר זמן היינו מספיקות לעבור על ארון הבגדים במלואו (הספקנו רק חלק) ולחרוש את כל חנויות העיר.

בפעם הבאה.  

יצאנו בערב, ואני שתיתי שליש מהחבית – פעם ראשונה עם הכדור החדש והרגשתי מצוין. J

בבוקר שלמחרת, שום נהג לא חיכה לי עם המפתחות ביד. לקחתי אוטובוס. L

כתבתי פוסט עם "חוכמות" של ילדים. הצילווווווווווווו :-S