חופש:
השבוע היו לי 3 ימי חופש וכך גם בשבוע הבא. עד כה נוצלו במלואם, היה סבבה.
חצאית מיני מג'ינס:
מגוון החצאיות שבדקתי מתחלק (בעיקרון) ל- 2 קבוצות: הראשונה בגזרת "א-לה גוש קטיף" והשנייה מכסה לי, במקרה הטוב, את השחלות. היום בצהרים החזקתי ביד חצאית מהקבוצה הראשונה וחככתי בדעתי אם כדאי לקנות אותה ולגזור קצת בשוליים. פתאום עבר לי פלאש בק בראש, וראיתי את ספר המחזור שלי (המאה הקודמת, קיץ 85') בו הונצחתי לבושה בחולצת-בטן מעשה ידי (ה"סטייל" היה חולצת טריקו שנגזרה עד כדי חשיפת הקורקבן. המהדרות טיפלו גם בפתח הצווארון ועטו על גופן את מה שנשאר, וזה לא היה הרבה). חשבתי לעצמי שבגדים שנגזרו עצמאית יכולים להראות חינניים על בת 18 (או קצת יותר), אבל בטח לא על מישהי שהיא בת 40 (או קצת פחות).
השארתי את החצאית והלכתי.
שיפוצים:
צבעתי את הדירה שלי. לא הכל גמור (נשאר קצת במטבח, ואת המרפסת – שתצבע רק לאחר החלפת החלונות, מה שיקרה לפני/בין/אחרי החגים או במילים אחרות: בעתיד הלא ברור). עבדתי קשה אבל ההספקים היו לא-רעים, ואפילו מ' שקנה והביא את כל החומרים (מברשת, רולר, מגש ופח צבע) התפלא שלקח לי רק יום וחצי (חשב שייקח פי 2). הוא נאלץ להודות שהתוצאה די טובה ומיד זקף את הדבר לזכותו – שהרי הוא עשה לי את השיפוץ האחרון ולטענתו העבודה שהשקיע בקירות הפכה אותם לחלקים וקלים לצביעה. כשגמרתי את הניקיונות יצאתי עם מיצי לטיול ארוך וקניתי לעצמי מיץ פירות (מלון-בננה-קצת ליצ'י-על בסיס מים). הידיים והכתפיים כאבו לי רצח והייתי מאושרת. אין כמו עבודה פיזית מאומצת כדי לנקות את הראש ולהרגיש את הדם מפכפך בעורקים.
קניות:
נושא כאוב לאחרונה, ולהגנתי אני יכולה לומר רק 2 דברים:
- רק מבצעים וחיסולים והכל מונח עלי פיצוץ.
- טוב מצב רוח מרומם וארנק ריק – מדיכאון עמוק ועו"ש משגשג. (ועוד יותר טוב אם גם היה חרוז, אבל שטויות. בקטנה).
חברות/חברים:
גולדי, גולדי, גולדי והבת הצעירה שלה, ג'יימס, מ', וגם חברה שהלכתי לבקר עם חצי בקבוק יין וג'וינט. אני אוהבת את החברים שלי. מאוד.
תרופות:
הכדורים ואני כבר חברים טובים. אני לוקחת אותם על-הבוקר בלי לאכול והם מצידם בכלל לא עושים לי בחילות. גם המחיר הצטמק פלאים (הקופה אישרה השתתפות) ואפילו העובדה שהם הפכו אותי לחסרת חשק מיני לא מטרידה אותי. ממילא אין שום זרג שווה וזמין בסביבה.
בילויים:
מיציתי את הקטע של "מקסים" אבל זה הזכיר לי כמה אני אוהבת לצאת לרקוד. אשמח להמלצות (אך ורק בת"א, אם לא ברור). תודה.
בא לי פתאום עוגת גזר. אולי אכין מאוחר יותר.
תוספת מאוחרת (שכחתי מקודם): מישהו יודע מה בדיוק עבר לבעלי "ארומה" בראש כשהם יצרו את הזוועה הארכיטקטונית בתוכה התמקמו בשיינקין מול "עגבניה"?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
