עצמאית בשטח

השבוע ישבנו אצל גולדי על הדשא - עינת, אייל, גולדי ואני. עד לפני שנה וחצי עבדנו ביחד, ומאז שלא – אנחנו נפגשים מידי פעם, כל פעם במקום אחר.

היו טוסטים קטנים עם לבבות ארטישוק אפויים בשמנת, ולימונדה ובירה, וגם מעויני בקלאווה זעירים שהתקבלו בקופסה מהשגריר הירדני (הקשרים החברתיים של גולדי זה נושא לפוסט נפרד) וכשירדה החשיכה נמזג קמפרי תפוזים לכוסות גבוהות. מיצי השתין בכל פינה ומידי פעם הצטרף לכלבת הבית וסייע לה בנביחות, ואנחנו היינו שרועים על כיסאות הנוח שעשו לי חשק לישון קצת כי הייתי עוד מפורקת מהצביעה. אייל סיפר לנו שאחותו הצעירה מתחתנת אחרי החגים עם החבר שלה, ואנחנו התפלאנו קצת שהרי אנחנו מכירות אותה היטב כלסבית גאה. מסתבר שהיא נפרדה לפני כשנה מבת הזוג שלה, הכירה מישהו ומפה לשם הם התאהבו, עברו לגור ביחד ועכשיו הם מתחתנים. שאלתי את אייל אם זה הבחור הראשון שלה והוא אמר שכן, אבל הם ביחד כבר כמעט שנה והיא רוצה להתחתן איתו וללדת ילד, וממש לא מפריע לה שהוא בן 50 בזמן שהיא בקושי חגגה 25, מכיוון שהיא אומרת שהכי חשוב זה שהוא עושה אותה מאושרת.

צודקת.

ואיך ההורים קיבלו את זה? שאלנו את אייל, כי למרות שידענו שהורים התקשו מאוד להשלים עם הנטייה המינית שלה, בכל זאת – לחתן המיועד יש בת בגילה (מנישואים קודמים), ואייל אמר שהם מעולם לא היו כה מאושרים, ולדעתו כל עוד החתן הוא גבר – מצידם שיהיה גם בן 80. אני אמרתי שהיכולת הזאת להתאהב הן בגבר והן באישה היא מעלה נדירה בעיני, ונזכרתי שפעם קראתי שענבל פרלמוטר ז"ל אמרה באיזה ריאיון שקודם היא מתאהבת ורק אח"כ מסתכלת אם זה בן או בת.

ענבל פרלמוטר. אם היו נותנים לי לבחור הייתי רוצה להיוולד בשנית בדמותה. אהבתי את המוזיקה שלה ואת החיצוניות וסגנון ההופעה והתאבלתי רבות על מותה המיותר.

היא בערך בגילי, וכשאנחנו נפגשות במקרה ברחוב אנחנו תמיד עומדות קצת לפטפט. אנחנו מכירות כבר שנה או יותר (נדמה לי שדרך החבר'ה של הכלבים בגן מאיר), ובכל אופן זו היכרות די שטחית. בשבוע שעבר נפגשנו בשעת ערב, בשדרה, שוחחנו על איזה בחור ששתינו מכירות ופתאום קלטתי שאני כאילו מקשיבה לה, אבל בעצם מהרהרת על כך שנורא בא לי לנשק אותה.

וואלה?

היום בצהרים נתקלתי בה בשנית. התעכבנו לכמה דקות ואני ציינתי לעצמי שהיא נורא חמודה, שיש לה צוואר יפה ונושבת ממנה מן נשיות נעימה. אני חושבת שהעור שלי נראה יותר טוב משלה ואין לי ספק לגבי הציצים, אבל כשסקרתי אותה היה לי ברור שאני בוחנת אותה כפרטנרית, ולא סתם כאישה. אין לי מושג מה יהיה, אם זה ימשיך כך או שהמדובר רק ברגע חד פעמי ומיוחד. אבל מאוחר יותר, כשנפגשתי עם חברה ודסקסנו לעומק ענייני בנים, היה לי ברור שכאשר מדובר באחד מהם - אין אצלי בכלל מקום להיסוסים.

דו מינית כבר לא תצא ממני. כנראה.