עצמאית בשטח

"שולה?"

"היי, דניאל"

"מה נשמע?"

"אני בדיוק יוצאת עכשיו מהממוגרפיה. נראה לי שמצאו אצלי משהו"

"מה?? נראה לך מה?!"

הכל התחיל כשבעקבות זה הלכתי לבדיקת שד שגרתית אצל כירורג. הוא מישש אותם ארוכות בזמן שחקר אותי על המקצוע שלי, ובסוף אמר שנראה לו שהכל בסדר אבל על מנת להשלים את הבדיקה הוא שולח אותי לעשות גם ממוגרפיה.

"הוא שלח אותי לממוגרפיה" ייללתי לט' בטלפון, 2 דק' אחרי שעזבתי את הקליניקה.

"למה? הוא חושד במשהו?" הוא שאל.

"לא. הוא אומר שהכל תקין, רק שהיות שאני בת כמעט 40 ומעולם לא נבדקתי – הוא רוצה לעשות בדיקה מקיפה וכוללת".

"אוקיי. אם זה רק ליתר בטחון – אז מה הבעיה?".

"הבעיה שאני לא רוצה!".

"אין לך מה לפחד, הוא הרי אמר לך במפורש שאין סיבה לחשש. לדעתי את צריכה לעשות את זה, ואם את רוצה אני אבוא איתך".

מה אני, תינוקת? הלכתי לבד.

הטכנאית מעכה לי את הציצים חזק-חזק בתוך מן מלקחיים כאלה, עד שהתאפקתי לא לצעוק למרות שעלו לי דמעות של כאב בעיניים. אחר כך היא אמרה שבמידה ויעלה הצורך יקראו לי גם לאולטרסאונד, ושלחה אותי לחדר המתנה. בזמן שחיכיתי, קראו בשמות של כל מיני נשים היו שם, לחלק אמרו "הכל בסדר, אפשר ללכת הביתה" ולאחרות "בואי איתי, בבקשה". ואני חיכיתי וחיכיתי וכבר נמאס לי אז חשבתי שאולי אני אלך כי ממילא אצלי הכל בסדר, עד שפתאום שמעתי את השם שלי ואחת הטכנאיות ניגשה אלי ואמרה לי "בואי איתי בבקשה".

סליחה???

בחדר של האולטרסאונד הטכנאית מרחה עלי ג'ל והעבירה סורק ידני. הסתכלתי יחד איתה על המסך כשהיא חזרה וסרקה שוב ושוב ושוב את אותה נקודה ופתאום ראיתי את מה שהיא חיפשה. בתוך הציצי שלי יש גולה עגולה ושחורה, והטכנאית עשתה עליה "זום" והדפיסה תמונה. מה שהיה נראה לי קצת מוזר זה שגם בציצי השני, בדיוק באותו אזור, הייתה גולה זהה שגם אותה היא צילמה, אז ליתר בטחון שאלתי אותה בטון נונשלנטי מושלם "העיגול הזה - זה כאילו גוש?", ולא הופתעתי כשהיא השמיעה מן קול כזה של ביטול, תיארתי לעצמי שהיא לא תבשר לי על דעת עצמה.

אחרי שהתלבשתי, חיכיתי קצת לראות אם היא מתכוונת להגיד לי משהו אבל היא אפילו לא הסתכלה לכיוון שלי, אז שאלתי "זה הכל"? ואח"כ אמרתי "תודה" ו"שלום" והלכתי. כשיצאתי החוצה שלחתי את היד לטלפון כדי להתקשר לט', ולהגיד לו שהכל בגללו כי אני בכלל לא התכוונתי לעשות את הבדיקה הזו, אבל בדיוק באותו רגע המכשיר רטט ביד שלי ודניאל היה על הקו.

"שולה?"

"היי, דניאל"

"מה נשמע?"

"אני בדיוק יוצאת עכשיו מהממוגרפיה. נראה לי שמצאו אצלי משהו".

דניאל אומר שלא נראה לו, ושבעצם הוא בטוח שאני בריאה ואין לי שום דבר. יש אפשרות לגשת לקליניקה ולאסוף את התשובות תוך 24 שעות או לחכות שיגיעו בדואר תוך שבועיים. דניאל רצה ללכת לשם עוד היום להוציא אותן אבל לא הסכמתי לו. אם זה כלום – למה ללכת במיוחד?, ואם יש משהו – הוא לא יברח לשום מקום, יכול לחכות שבועיים. 

הבדיקה עלתה לי 125 ₪ + 12 ₪ לקבלת התשובות בדואר הביתה. מצד אחד – פאק, בשביל מה אני משלמת את הביטוח בריאות הכי מקיף שיש? מצד שני – לפחות קיבלתי גם אולטרסאונד באותו מחיר. 

אחר כך פאצ' באה אלי ואכלה ארוחת ערב של מרק מההקפאה (=חילול הקודש) ואורז לבן (=חסר ערכים תזונתיים) מבושל ביין. לקינוח הצלחתי לדחוף לה גם את המאפינס-בננות האחרון שהיה, בזמן שאני עישנתי סיגריה אחר סיגריה. אם כבר סרטן – אז לפחות שיהיה בסבבה.