עצמאית בשטח

זה מכה בי בשנייה שאני נכנסת. רגע לפני זה עוד עמדתי בחדר המדרגות של בנין תל אביבי מצוי והיה לי ברור כשמש בצהרי היום שהשנה היא 2006 ואני בת 39, אבל אז הוא פתח את הדלת והזמין אותי להיכנס וברגע אחד נזרקתי 10 שנים ויותר אחורה, לתקופת המגורים-עם-שותפים. "מה את חושבת?" הוא יגיד לי מאוחר יותר, כשהגוף היפה שלו שבקושי מלאו לו 30 כרוך סביבי "שלא היו לי כבר בנות 40 ומעלה?", "זה לא העניין" עניתי כאילו לו, אבל בעצם לעצמי "מה שמטריד אותי זה שאני כבר לא זוכרת מתי היה לי מישהו מבוגר ממך".

3 עובדות ש(אולי) לא ידעתם:

1. אין לי כבר חברים שגרים עם שותפים, יש רק אחד או שניים שגרים בשכירות, ואולי-אולי חמישה (כולל חד-מיניים) שאין להם בבית חדר ילדים. מאוכלס.

2. בהגדרה, "צעיר" זה מישהו שעוד לא מלאו לו 35 שנים.

3. לא משנה לאיפה אני אסובב את זה – צעירה אני כבר לא. עובדה.