עצמאית בשטח

היא אמרה שנלך ל"סוזאנה" כי הגג שלהם שווה, אבל כשהגענו הסתבר שהגג טרם נפתח ולאחר תשאול קצר מסתבר שבעצמה לא התנסתה בחוויה, רק "שמעה ש..". אז התיישבנו במרפסת, והסתדרנו כך שעשן הסיגריות לא יפריע לו (לא שזה עזר, אבל העיקר הכוונה), ובמרחק של כמה שולחנות מאיתנו ישבה בחורה שלא הפסיקה להתגלגל מצחוק באופן שעשה לי חשק להעיף עליה מאפרה אבל התאפקתי, כי אח"כ הם לא ירצו לקחת אותי איתם יותר. חוץ מזה הבירה הייתה מצוינת, האוכל טעים והחֶברה התעלתה על שניהם ולסיכום – צריך לעשות את זה יותר.

באותו מעמד גוללתי בפניהם את פרטי החוויה המזעזעת שעברה עלי לפני כמה שבועות, במהלכה מצאתי את עצמי באמצע הרחוב (דיזינגוף, אם-זה-משנה-במשהו) עם פה מלא סוכריות מהמכונה שהתגלו, רגע אחד מאוחר מדי, כשוקולד-מנטה. בעעעע. היא מיד אמרה שזה נשמע לה מצוין ושאביא לה בהזדמנות גם, אבל כאילו כדי לעשות לי "דווקא" – הסוכריות הללו נעלמו ואינן. כבר יומיים שאני חורשת את המכונות בכל מרכז העיר וטרם הצלחתי למצוא, מישהו נתקל במקרה? (זה כמו m&m קטנות בצבעי לבן-ירוק).

אני גאה להכריז בזאת על השלמתו של אחד מפרויקטי הדגל הביתיים שלי, הידוע בכינוי "רה-ארגון למחברת המתכונים". הפרויקט כלל הדפסה של מתכונים שהיו רשומים בכתב יד + מיון היסטרי של גזרי העיתונים שהצטברו, והדבקתם בצורה נאה ומסודרת במחברת ספירלה חדשה. אמש הצגתי בגאווה את התוצר הסופי בפני ט', תוך תשומת לב מיוחדת לעוגה שאני מתכוונת להכין לו לחג שבועות (עוגת גבינה בקרם חלבה ותות), ובתגובה הוא שקע בדפדוף ארוך, אשר הניב סימון של עוד כמה מתכונים נחשקים. נראה לי שהחופש הזה עלול להתפתח לכיוונים לא רצויים.   

קבעתי עם חבר טוב לארוחת ערב, ואמרתי לו שעל חורבותיו של "סטולי" האהוב נפתח מקום חדש ונלך לשם. כמובן שרק לאחר שהצעתי זאת נזכרתי לבדוק ברשת, ומיד עלו לי ספקות. חס וחלילה שתהיה פשלה בבחירת המקום, כי כבר קלטתי שזה גורם לו להעלות רעיונות מפחידים ("אפשר פעם לאכול אצלך, מה יקרה לך אם תכיני פסטה?" L). אז זה לא שאני בלחץ, מפני שתמיד אפשר לקפוץ למוזס, אבל בקיצור – לא יודעת מה להחליט. יש המלצות?

ט' קנה לי ספר בישול מתנה ליומולדת. לא ידעתי אם לבכות או לבכות.

והעיקר - מישהו שם לב שאני עומדת להינשא?