כתבי, שולה, כתבי.

הקלידי את המשפטים המושחזים, את האמירות המתחכמות, את השנינויות, הרמיזות וההתחמקויות. תעני בהיתממות, בכפל משמעות, מודה ולא-מודה, מתקרבת ונסוגה, מחממת ומקפיאה, רומזת ומכחישה.

תני להם לשפוך את ליבם, להוגיע מוחם, להגיר זיעתם, להביע תשוקתם. מי שמתעייף - נשחק ונעלם, מי שמתעקש - מחזיק ולא נשבר. אין בך אורך רוח, אין בך סבלנות, רצה למרחקים קצרים, דרוכה להתפתחות, חייבת תחרות.

הוא אמר שהוא יודע שאת לא רוצה לשמוע את זה, שזה עושה לך בחילה, אבל הוא פשוט חייב להגיד לך שהוא אוהב אותך. ואת שתקת.

מאז ומעולם לא היית מסוגלת להגות את המילים הללו. אבל את יודעת – בזמן ובמקום המתאים את תהיי מסוגלת. והרגע הולך ומתקרב, את מרגישה שהוא בדרך.

כבר מעל שלושים שנה הוא בדרך. בתקווה שהוא לא נישבר, שלא התמוטט בצד, שהתעקש להמשיך. ייתכן שבהתחלה לא תרצי, זה לא ייראה לך, לא "יסתדר" לך. את תגידי לעצמך "טוב, ננסה. מה כבר יכול להיות". ואז - הוא יפתיע אותך, יסחרר את חושייך, יגרה את עצבייך, יהפוך את קרבייך, יאתגר את מוחך, יסעיר את גופך.

ואת בכלל לא מאמינה בהבדלים בין המינים, רק בהבדלים בין אנשים. לא צריכה מישהו חזק ממך, אבל כדאי שלא יהיה מחוספס כמותך, עדיף אפילו מרוכך (לטובתו. כדי שלא יפצע מהחיצים שאת יורה ללא אבחנה). ושיהיה סבלני. כדאי מאוד שיהיה סבלני, כי את שוברת מהר את הכלים, הולכת לשחק עם אחרים.

והעיקר? שיקבל אותך כמו שאת. שלא יגיד שאת מושלמת (את לא), שלא יסתכל בך בעיניים מעריצות (לא סובלת את זה), שלא יכנס לך לורידים (נורא מעיק), שלא ירצה להיות חלק ממך (יש לך כבר רמ"ח איברים ושס"ה גידים וגם כמה קילו מיותרים, תודה), אלא פשוט להיות לצידך (זה נעים שיש מישהו לצידך, נכון? זכור לי משהו כזה. פעם, מזמן).

ובינתיים? עד שיגיע?

את מחכה.

לא נותנת לאף אחד אחר לגעת לך בלב.

במקומות אחרים – למה לא. זה חלק מהחיים.

אבל לא בלב.

הוא עדיין בתוך גוש קרח, מוגן ומבודד.

ואיך תזהי אותו כשיגיע? פשוט מאוד.

הוא יביא איתו דוקרן, ולא יפחד להשתמש בו.

עד כה לא העזתי להודות בכך. התפתחויות מסוימות בתקופה האחרונה ערערו את שלוותי התמידית והוכיחו לי עד כמה רגישים וחשופים עצביי. וכאילו לא די בכך, בא not וזרה מלח על פצעי: "גברתי הכבר-לא-כ"כ-צעירה, את פשוט צמאה לאהבה. ותנחשי מה? מגיע לך" (בתגובות, פה ופה)

מגיע לי מגיע לי מגיע לי, חייבת להאמין בזה (אם לא אני אז מי?)

ובינתיים? ממשיכה.

לכתוב, אני מתכוונת. ממשיכה לכתוב. זה עוזר לי להישיר מבט אל עצמי.

וגם לירות חיצים,

 לא יכולה בלי זה.