הוא שאל למה עשיתי זאת בצורה עקיפה, למה לא אמרתי בגלוי, בצורה ברורה - "הייתי מבין, לא מתעקש, מסכים לכל מה שאֲת רוצה".
לא עניתי. וכי מה אומר, שכזו אני? עושה את הדברים בדרך שלי, יוצרת דרמות קטנות, מלהטטת במילים, מסמנת נתיבים לאורכם ילכו הקוראים. כתבתי זאת כי ידעתי שתקרא, התבטאתי בכנות על מנת לגרום לך לשגר לתיבה שלי את הפידבק שלך. ואתה לא אכזבת.
לפעמים נקלע בדרכך אדם שמצליח, ככה בלי להתכוון, לגעת בך.
הוא לא ממש מכיר אותי, ובכל זאת – בכמה מפגשים קצרים של אינטימיות חשאית וגנובה - הבין לליבי, הושיט לי יד, ניחם ועודד והיה לי חבר ואח. הפשטות, הבטחון והכנות שלו חשפו בי שכבות נסתרות, האירו צדדים אפלים שקברתי לפני שנים. הוא ניגב את האבק מליבי והציב מולי מראה, ואני הבטתי וראיתי שולה שאני בכלל לא מכירה. הוא גרם לי להרהר לראשונה באפשרות שאולי סוג כזה של איש זה מה שאני צריכה, שאולי בכוחו של מישהו כזה להשרות עלי את המנוחה והנחלה. אני מאמינה שדברים לא קורים סתם, שלכל היכרות יש מטרה וכל אדם שנקלע בדרכך משהו ממנו נשאר איתך. הוא חלף בשמי חיי, הותיר טביעת אצבע על ליבי וגרם לי להתוודע מחדש אל עצמי.
שלום לך, נשוי.
לא נתראה יותר.
לעולם.
אני יוצאת לדרך חדשה.
- אמנם הפסדתי לו בשש בש (פעמיים), אבל הרווחתי את עצמי.
- הוא השאיר פתח אפשרי לעתיד. הלוואי ולא היה משאיר, אבל כך נהג ויהיה עלי להתמודד עם זה. יש בכוחי לעמוד בפיתוי, אבל מהם החיים בלי פיתויים?
- איך שראיתי אותו לראשונה ידעתי שהוא יביא לי אותה בהפוכה, ובגלל זה גם הסכמתי להכיר אותו. יש בו משהו שמזכיר לי את ד'. בסוף זה תמיד מגיע לד'. אף פעם הוא לא יֵצא לי מהראש?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
