עצמאית בשטח

 

(זו היתה מס. 1)

לגוף:

3 קרם רגיל (1 בשימוש, 1 ספייר, 1 בשפופרת קטנה)

1 ג'ל אלוורה (למקרה חירום)

2 קרם מיוחד לעור רגיש (נרכשו בעקבות התקף אלרגיה בעלות כוללת של 160 ₪, יעילים כמו כוסות רוח למת)

1 קרם מונע שיזוף (כלומר אולטרסול)

3 קרם לכפות רגלים (למטרות שונות, שימוש במקביל)

2 קרם ידיים (1 + ספייר)

רציקלין ודקטרין (של הכלב), דיקלורן, בטאקורטןG, אמלה ובפנטןפלוס (הכלב מכחיש, אז זה כנראה שלי)

לפנים:

1 תחליב רחצה ללא-סבון

3 קרם לשימוש שוטף (1 "יום" + ספייר, 1 "לילה")

1 קרם "פילינג" (נגמר. לקנות עוד)

2 קרם עיניים ("סרום" וקרם)

1 קרם מיוחד להבהרת כתמים (נרכש בניסיון נואש להיפטר מהנמשים, פיקציה – אלא מה)

1 פילינג + 1 מסכה

לשיער:

3 קרם + 3 ג'ל (בגלל שאני מגדלת כעת. ככל שהשיער שלי מתארך – השכל שלי מתקצר ואין נוחה ממני לנסות כל מוצר שמוצע לי. עדיפות ליקרים שבניהם)

בנוסף:

ערימת דוגמיות (משתמשת, בעיקר כדי להוכיח לעצמי שאין כמוני בחסכנות והסתפקות במועט)

ביום שישי בבוקר קפצתי לסַפר שלי (באמת מזמן לא הוצאתי 100 ש"ח על ג'ל לשיער). בין הספר שלי וביני שוררים יחסי חיבה עמוקים, שהתבטאו בכך שבמשך שנתיים הוא טחן לי את המוח שאני חייבת לגדל את השיער ואני מצידי הגדלתי לו את הקליינטורה בשתי קולגות שלי - ל' ור' - שמגהצות אצלו את ה"ויזה" בקביעות. מפה לשם באמת התחלתי להאריך את השיער (בעיקר כדי שיצא לי מהוריד), מהלך שעד כה מתקדם לא-רע וזוכה לתהודה ציבורית נרחבת.

הספר שלי מת עלי. הוא קורא לי "שולינק'ה", מחמיא על סגנון הלבוש המיוחד שלי (מאחורי גבי הוא אמר לל' שהוא "חייב להוציא את שולה מכל הבגדי פלסטיק השחורים שלה ולהלביש אותה בשמלות רכות ופרחוניות. היא תהיה משו-משו". תגובתי היתה קצרה אך מאירת פנים "שיחכה לי בסיבוב"), לא שוכח שאני הבאתי לו את הקליינטורה הכי טובה שלו (נו, מה. חשבון ההוצאות החודשי האישי של ל' ור' עומד על סך סל קניה חצי-שנתי של משפחה נורמלית), אומר שאני מקסימה ונהדרת ו"נשיקה. תביאי נשיקה".

בכל אופן, קפצתי אליו רק לרגע, כדי לקחת את הג'ל. אחרי כל ה"את נראת נהדר", ו"איזה יופי השיער" ו"נשיקה" אני כבר יוצאת מהמספרה כשהוא יוצא פתאום אחרי. "שולה" הוא אומר לי ברצינות "תקפצי איזה יום באמצע השבוע. אני רוצה ללמד אותך להתאפר"

"אבל אני לא מתאפרת"

"אני יודע. תבואי, אני אסביר לך, יהיה בסדר"

"לא מספיק שאני פולניה, אתה רוצה גם לעשות ממני פולניה מפורכסת?"

הוא צוחק "תבואי, תבואי. רק תתקשרי לפני, אני רוצה להיות פנוי בשבילך"

"טוב, נראה"

"שום נראה. תבואי"

"יאללה, ביי"

1. הרי זה לא יסתכם ב"תבואי, אני אסביר לך". הוא יצפה שאני גם ארכוש את האיפור. 
   
2. לא מספיק שאני מוציאה מאות ואלפי שקלים על קרמים, עכשיו יתחילו להיות לי גם הוצאות על איפור? שלילי חזק.
   
3. איך שהלכתי משם בא לי הרעיון. הספר בחור מאוד חברותי, מבוגר ממני בכמה שנים, מכיר את חצי ת"א והשוס – הוא סטרייט!. אני אבקש ממנו שיכיר לי מישהו, בנזוג, משהו שיתאים לי, רווק כמובן, או גרוש. עדיף בעצם גרוש (גם הספר גרוש. + 2).
   
4. אני הולכת לעשות איתו הסכם: על כל בחור שהוא יכיר לי – אני קונה אצלו פריט איפור. בשביל המוטיבציה (שלו. לי יש). אז מי אמר שאני גרועה בעסקים?