עצמאית בשטח

ביום שישי בצהרים, כפי שהזכרתי בפוסט הקודם, במהלך ההיגררות עם ג'יימס בעקבות מכנסי הג'ינס האולטימטיביים ברחבי דיזינגוףסנטר, הבחנתי בג'ינס סקיני נחמד שנמכר בזארה בהנחה (200 ₪) וסימנתי לעצמי לחזור ולמדוד אותו בהזדמנות.

באופן לא צפוי ההזדמנות הזו הגיעה די מהר, והבוקר מצאתי את עצמי מדפדפת בין הג'ינסים באגף הנוער של זארה ו- אין מידה 38. "יש עוד מידות?" שאלתי את המוכרת והיא אמרה שאלו הזוגות האחרונים שנשארו. פאק, הם לא יכולים לעשות לי את זה! עברתי שוב על המתלים, וה 38 היחיד שמצאתי היה ג'ינס לבן (איחס) אז מדדתי בתקווה שהם לא יתאימו לי ובכך תיפתר הבעיה, אלא שידוע שבעיות דווקא נורא אוהבות אותי ואכן הג'ינס ישב עלי באופן פיצוצי ביותר עד שכמעט רציתי לבכות. אבלה וחפוית ראש שרכתי משם את רגלי, ורגע לפני היציאה מהחנות הבחנתי שגם באגף הנשים יש שורה של ג'ינסים כאלה. עטתי עליהם כמוצאת שלל רק בשביל לגלות אחרי רגע שגם פה אין 38. השם ישמור, למה כל העולם תמיד נגדי? "סעעמק על הסנטר המסריח הזה, לא סובלת אותו" אני מחממת את עצמי כל הדרך הביתה (3 דק') ומחליטה ללכת להחזיר לג'יימס את הסיר שלו שמונח אצלי על השיש מאז מצעד הגאווה (הייתי חולה והוא הכין והביא לי מרק עוף) כי בדרך יש חנות של ג'ינסים שאני אוהבת ואני אכנס למדוד. "כמה עולים הג'ינסים?" אני שואלת את המוכר ב RETRO בפינה של קינג ג'ורג' עם הפלונית (או האלמונית) אחרי שמצאתי כמה זוגות שמצאו חן בעיני, "זה תלוי" הוא אומר "המחירים נעים בין 500 ל 750 ₪", "וחצאיות מיני, יש לכם?" אני שואלת אחרי רגע, כששב אלי כושר הדיבור (מי משלם את המחירים הפסיכיים האלה??) והוא מראה לי חצאית נחמדה שבאופן מפתיע מכסה קצת יותר מאשר את השחלות אבל אין במידה שלי והמוכר ממליץ לגשת לסניף השני שלהם (דיזינגוף-פרישמן) כי שם מחזיקים טווח מידות רחב יותר. אספתי את הסיר ואת עצמי והצפנתי בשיינקין עד לג'יימס ובדרך חזרה קניתי כובע רחב שוליים (בפינה של שיינקין ואלנבי) כי הקיץ רק התחיל ואני כבר שזופה כמו אינדיאנית. קניתי גם מיץ אגס-בננה בפינה של בצלאל וכשהגעתי הביתה התקלחתי והדלקתי מזגן והתכוונתי להתחיל לעבוד אבל איך שהתיישבתי ליד המחשב התחשק לי רק לישון. וזה מה שעשיתי, אחרי שיחת מסנג'ר קצרה עם דניאל בה שטחתי בפניו את מר גורלי. טלפון בענייני עבודה העיר אותי אחרי שעה קלה (ואל תשאלו למה לא כיביתי אותו. שכחתי), אז כבר קמתי והכנתי קפה ועבדתי קצת וסידרתי את הארונית החדשה שגמרתי לצבוע הבוקר (אספתי אותה מהרחוב לפני איזה 3 שבועות. דניאל אומר שהיא מכוערת אבל בעיני היא הכי יפה בעולם) ולקחתי את מיצי לטיול ארוך לכיוון החנות של הג'ינסים בדיזינגוף. מה שהתגלה כבזבוז זמן, כי ברור שלא היה שם כלום בשבילי, אבל משום מה זה לא הפתיע אותי (התרגלתי). שמרתי על קור רוח, וכל הדרך חזרה הביתה תכננתי איך מחר אני יוצאת מוקדם מהמשרד בירושלים ונוסעת לזארה בקניון מלחה ואני רוצה לראות את המוכרת שתעז להגיד לי שאין שם ג'ינס-מידה-38-ב200-₪ ואז קצת לפני הבית נכנסתי ל"אדרת" בבוגרשוב, למרות שהייתי שם בשבוע שעבר ולא היה כלום, וככה על הדרך מצאתי 2 מיני ג'ינס (אחת של ליווי'ס!), גופיית פסים חמודה ("זארה") וטישרט מגניבה לנסיך-של-נוריקו וגיהצתי את הכרטיס שלי על 82 ₪ טבין וטקילין.

טוב, זה בגלל שהיה לי זיכוי על 70 ₪. וגם אחת החצאיות עוד תעלה ביקור אצל החייט (צריך להצר קצת).

מצאתי ב"אדרת" גם טישרט כתומה עם הדפס שחשבתי להביא ל- ץ אבל היה נראה לי שתהיה קטנה עליו ואני גם לא סגורה על זה שהוא קלט את הקטע של הווינטאג'. וחוצמזה ש- ץ הוא בכלל טיפוס רוחני ולא חומרי, ואני חושבת שהוא ישמח יותר אם אביא לו קצת רוח בשקית.