עצמאית בשטח

תכננתי לעשות את זה בשבת בצהרים, אבל ב 22:00, כשהתחיל הלקט של "החמישיה", מצאתי את עצמי מוציאה צבעים ומברשת מהארון שבמרפסת ומתחילה לעבוד. כשגמרתי עם הכתום ורציתי לעבור לאפור, גיליתי שהצבע לא שרד את השנים שעברו ואין ברירה אלא לזרוק ולחכות ליום א' כדי לקנות חדש (רגע! הום סנטר פתוח במוצ"ש?). הקצת אפור שנשאר הספיק לקופסת העץ של הפתקים הצבעוניים, שמאוחר יותר גם מרחתי עליה מהנצנצים הדביקים שקניתי וריססתי בשכבת לכה (יצא מה-זה מכוער). עוד פעם "פני צלקת" בטלוויזיה, איך הם לא מתביישים לקחת כ"כ הרבה כסף הרי אף פעם אין מה לראות. 1 בלילה והרחוב שהיה נטוש בשעתיים האחרונות נשטף במכוניות. אנשים יוצאים לבלות. מיצי רץ למרפסת לנבוח על מישהו שעובר, ואין ברירה אלא להרגיע אותו ולסגור את החלון (נורא מאוחר ולא נעים מהשכנים). אני בוחנת את מגדל הספרים שבניתי, בראשו מתנוססת המיני-מערכת, ונראה לי קצת מסוכן להשאיר אותה ככה כל הלילה, אז החזרתי למקום במדף אפילו שעוד טיפה דביק, חיברתי מחדש את החוטים ובדקתי שעובד, מה שהעלה לי בחזרה את הבטחון העצמי אחרי התבוסה המוחצת בסוגיית חיבור ה Iriver שלי למחשב. אני חייבת ללכת לבחור מרצפות ווילונות כדי להוציא לפועל את השיפוץ הקטן לפני שהחורף מתחיל, וגם לבדוק ארונות למטבח (אני רוצה לקנות מוכן ולא להזמין אצל נגר, מהסיבה הפשוטה שאין לי סבלנות לבעלי מקצוע). חוץ מזה אני חייבת-חייבת לקפוץ לאיקאה בשביל כל מיני פתרונות אחסון קטנים, לעשות סדר בבוידם (מה עושים עם הקלסרים מהאוניברסיטה? לא צריכה אותם, אבל כואב הלב לזרוק) ואולי גם למצוא גוף תאורה חדש במקום הפלורוסנט במרפסת (אם אני לא מוצאת בסיבוב חיפושים אחד אני מוותרת. זו היתה המדיניות בה נקטתי בשיפוץ הקודם ומאז (4 שנים) אני עם נורה-זמנית-חשופה באמבטיה והאמת – אין לי שום בעיה עם זה). 2 בלילה, אני בוחנת מקרוב את המשקופים (מזעזע. ייצבעו עוד במהלך השבוע), ומחליטה ללכת לישון אפילו שאני יודעת שהחלומות הרעים רק מחכים שאכבה את האור כדי לקפוץ עלי. "נתמודד. כמו בכל לילה" אני אומרת לעצמי ונשארת לעמוד במרפסת הקטנה דקות ארוכות. איזה כיף להרגיש את אויר הלילה על העור החשוף. מיצי המאניק לא רוצה לבוא לישון איתי ומעדיף את הרצפה הקרירה ואני מתגלגלת לאמצע המיטה, כי אם אני ישנה באחד הצדדים החלומות הרעים מפילים אותי לרצפה או דופקים לי את הראש בשידה.

בוקר. המדפים יבשים ואפשר להחזיר למקום את הספרים. אין לי כוח, מעדיפה לחזור למיטה. החלומות הרעים באים רק בלילה, ואולי זו הסיבה שמאז שהתחיל החופש אני ישנה כל יום עד הצהרים.