עצמאית בשטח

הבהרה: הכותרת אינה מתייחסת בשום אופן אלי. אותי לא יתפסו על זה.

יום שישי בלילה, מרתף הבאולינג בבניין ה"שקם" הישן.

אם היה מזדמן לשם מישהו ממכרי הוא מיד היה מזהה שאני בדיכאון עמוק, וזאת משום האדישות שאני מגלה הן לעובדה המחפירה שנושלתי מפלטפורמותיי ואני מהלכת בציבור בנעלי באולינג לבנות (!) וכעורות (!!), והן לסיטואציה השערורייתית בה אני נתונה, עת בנזוגי למשחק עומד מאחורי ויכול לסקור חופשי ובאין מפריע את ישבני המפואר בשעה שאני כורעת מול מסלול הבאולינג, וכל זאת כשאיני עטויה בדמוי-עור הקבועים שלי (ובכך הפרתי את כלל מס. 1: לבוא לדייט רק בדמוי-עור המקנים אשליה אופטית של היקפים מצומצמים).

וכיצד העזתי לצאת לדייט ללא הדמוי עור? א. בגלל שחם (אוגוסט בת"א. מה שמזכיר לי שהפרתי גם את כלל מס. 2: לעולם לא לצאת לדייט ראשון ביולי-אוגוסט עת הלחות עושה שמות בשערי) ב. בגלל שאני בדיכאון, ועל-הזין-שלי איך שאני נראית.

אבל הוא לא ממש מכיר אותי. הוא מתרשם שאיני כה דיכאונית כפי שאני מציגה את עצמי ("את מאוד נמרצת יחסית לאדם דיכאוני"), והעובדה שבחר מרצונו הטוב (מה בחר? התעקש!) לבלות ערב בחברתי, ואף הצטער על סיומו המוקדם (כפי שהזדרז לבשר לי בטלפון כ 15 דק' לאחר שניפרדו דרכנו), מעידה (בעיני) על אופטימיות יתרה (במקרה הטוב) או חוסר הבנה בסיסי בחומר (במקרה הרע).   

היי, בנאדם, תקשיב לי עכשיו. ראית אותי – אני לא מציאה גדולה כ"כ. אני בחורה דיכאונית, חשדנית ורואת-שחורות שנמשכת רק למי שמאמלל אותה ודורך על ליבה, ואם אתה יודע מה טוב בשבילך (והתרשמתי שכן) – תיקח את הרגליים ותברח.

ויפה שעה אחת קודם.

סיכום המשחק:

1. לאורך הערב ניכר שיפור הן בתוצאות האבסולוטיות שהשגתי (40+, 50+, 60+) והן בהפרש הנקודות (1:3, 1:2, 1.2:2). ונתעלם כרגע מהעובדה שהוא כנראה ויתר לי.
   
2. עכשיו זה רישמי – יש לי משיכה חזקה שמאלה.
   
3. במשחק השני כאבה לי האגודל (מהחור בכדור) ואחרי המשחק השלישי כבר לא הרגשתי אותה.
   
4. חטפתי התכווצות שרירים נוראית ביד (ימין) ובישבן (בצד שמאל).
   
5. כשנרשמנו בדלפק הבחורה שאלה לשמותינו (כדי לרשום על לוח התוצאות). הוא אמר את שמו והסתכל עלי, ורגע לפני שאמרתי את שמי האמיתי הוא אמר לה שקוראים לי "שין". "שין"? הוא שאלה. "כן. שין-יוד-נון. שין". "טוב" היא אמרה ורשמה אותי בלוח כ sh. היא תקעה בנו מבט מוזר ואני החזרתי לה בחזרה (אין עלי במבטים מוזרים). אין סיכוי שהיא חשבה שאני איזה סוג של נערת-ליווי בגלל ש:

א.     כמו שהוא נראה - הוא לא צריך לשלם בשביל זה.

ב.      אני לא נראית כמו אחת שמישהו יסכים לשלם עליה.

1. אחרי הבאולינג הלכנו לשבת באברקסס ואני הבנתי סופית שנפל בחלקי הכבוד להעביר ערב עם מלך באדולינה: גם מצא חניה במרחק סביר (ת"א, לילינבלום, יום שישי בחצות וחצי), גם חיכו לנו שני מקומות אחרונים על הבר (אפשר לשבת שלא על הבר?) וגם הייתה מוזיקה שהוא אהב. נהניתי לשבת שם (אם כי אין להשוות לסטולי ז"ל), ובכלל לא היה אכפת לי שאני מעלה את ממוצע הגיל ב – 15 שנה. הסתכלתי על כל בנות העשרים ושתיים שמסביבי וידעתי - מבחינת ההתפתחות המנטלית הן עברו אותי מזמן. ואם זה לא נעורי נצח, אז מה כן?

2. מכל אחד אני לומדת משהו, ומה למדתי מהבחור הנ"ל? שכבר 20 שנה אני מדליקה את הגפרור בכיוון ההפוך מהרצוי. תודה, החכמתי.