עצמאית בשטח

ספר הטלפונים הסלולרי שלי כולל שלושה סוגים של מספרים – של אנשים שאני מדברת איתם, של אנשים שאני לא רוצה לדבר איתם ושל כאלה שפעם ידעתי מי הם. אתמול בצהרים ישבתי בבית הקפה שהפך לאתר ישיבות העבודה הקבוע של גל ושלי ואימצתי את מוחי דקות ארוכות כדי להיזכר מי זה "שחר" שהמספר שלו מופיע לי בזיכרון. רגע לפני שגל חזר מהסידור הדחוף שהיה לו נזכרתי (שחר, נו. חבר-של-דניאל שבא אלי פעם לבדוק אפשרות לעשות לי את השיפוץ. הוא קפץ איזה ערב בדרך לחברים איתם קבע ללכת להופעה, והיה כ"כ מבסוט מהקפה שהכנתי לו עד שאמר שבכיף היה נשאר עד הבוקר. מי אמר שאני לא יודעת לבשל?). מעבר לכך, השבוע שהתחיל באופן מזעזע הלך והשתפר עם הזמן – ירושלים נכנסה למצור ולא נאלצתי לנסוע לשם, מיצי חימם את לילותיי ביעילות, הכנרת עלתה בכמה סנטימטרים, ה DVD שרכשתי לפני כמה שבועות הותקן ויש לי מחשב חדש.

המחשב הגיע עם שלט רחוק שאין לי מושג איך להשתמש בו אבל הוא מתוק בצורה יוצאת דופן, ולראשונה בחיי נתקלתי בטכנאי מחשבים שרמנטי בטירוף. אני מאוהבת.