אין יום שאני פותחת את וואלה ולא נתקלת בדיווח על תקיפת קשישים. הערב הייתה כותרת של "שני צעירים תקפו 3 קשישות באזור הקריות" ובגוף הכתבה מפורט כי המותקפת הראשונה היא "קשישה בת 81" ואילו 2 האחרות "נשים בנות כ 60". פעם היה מקובל שגיל היציאה לפנסיה מסמן את המעבר מ"מבוגר" ל"זקן", ואילו "קשיש" הוא שם יפה ל"זקן מופלג" - דהיינו מעל גיל 80. אלא שבינתיים העולם התפתח ותוחלת החיים עלתה – ארבעים זה השלושים החדש, בני 60 יוצאים לטראקים ושמעון פרס בן 80 פלוס ורק עכשיו התחיל קריירה חדשה. לסבא שלי הייתה יומולדת לפני יומיים, והוא היה מקורר ונשמע זוועה אבל מאוד שמח לשמוע ממני. אחרי שסגרתי את הטלפון אמרתי למישהי שנכנסה לחדר שלי בלשכה שסבא שלי בן 95 היום והיא אמרה שיש לי גנים טובים ואני אחיה הרבה שנים, אבל אני עניתי שמספיק לי לשמוע איך סבא שלי, שעלה לבדו בשנות ה- 30 מאירופה המבעבעת ובנה את הארץ בשתי ידיים חשופות, נאלץ להיעזר במטפלת לכל פעולה הכי פשוטה, ובטח שלא הייתי רוצה למצוא את עצמי במצב דומה. אבא שלי בן 70 ואימא בת 66, הוא נראה בסדר אבל לא כ"כ בריא, והיא בריאה כמו שור אבל נראית די זקנה (מה עדיף?), ואני לפעמים מרגישה כמו בת 100 ואין לי כוח לעולם המסריח הזה. ומי בכלל רוצה להיות כאן ולמה הולידו אותי בלי לבקש ואיזה מזל שעוד מעט סופשבוע כי אני כבר 3 ימים עובדת מסביב לשעון ועכשיו אני אלך לישון כי מחר יש לי יום עמוס. אני דווקא שמחה שהולכת להיות שבת גשומה כי לקחתי המון עבודה הביתה ויהיה לי מה לעשות סגורה בד' אמותיי, והדבר היחיד שמחזיק אותי זו הידיעה שלא נשאר לי עוד כ"כ הרבה זמן כי אם לא אדאג לסגור את כל הקצוות עוד אמצא עצמי מאריכה ימים כמו סבא שלי ואת זה אנחנו בוודאות לא רוצים. נכון?
המחזור הורג אותי. הורג. מה זה שווה להגיע לגיל 40 אם לא נפטרים מהחרא הזה?
תלכו פה. נשמע מעניין.