הבטיחו סופה ויצא משהו פארש, או כמו שגל אמר לי בטלפון "שלג דֲרְדַלֵה", אבל העיקר שהישיבה הגדולה בירושלים התבטלה (יותר נכון נדחתה) ורק בשביל זה הכל שווה. מצד אחד קצת מעצבן כי קרענו את התחת כדי לעמוד בלו"ז, מצד שני – זה רק דיון ראשון מתוך חמישה או שישה, שכל אחד מהם דורש שעות ארוכות של הכנה, אז כל דחייה, ולו גם הקטנה ביותר, מבורכת. גל אמר שבמידה והדיון יידחה ניפגש שנינו לעבוד בבית הקפה הקבוע שלנו, אבל בסוף הוא החליט לעלות לירושלים בכל זאת, מה שהותיר אותי חופשייה לנפשי באופן בלתי צפוי. הייתי בחדר כושר, הלכתי לבדוק מגפיים בחנויות (לא מצאתי), קניתי לבת של גולדי צעיף לחוג ריקודי בטן שהיא לוקחת בניו יורק (30 ₪ בקינג ג'ורג'. שם זה עולה 30$), עשיתי עוד שכבת סילר במטבח (בתקווה שזה סוף הסיפור. יצאה לי כבר הנשמה מהרצפה הזו), טיילתי עם מיצי 30 פעם ודפקתי שנ"צ (מ 17:00 עד 19:45). חוץ מזה נכשלתי בניסיון להתקין את התוכנה של הסורק (רציתי לשים תמונה שלי בשלג בצפת לפני 40 שנים) והתחלתי לראות סרט בכבלים אבל לא הייתה לי סבלנות להתעמק אז נכנסתי לאינטרנט וקראתי את התקציר. עוד מעט 23:00 ואני עירנית כמו תרנגול בזריחה, קר מדי בשביל לצאת לטיול ארוך ואין לי מושג מה לעשות עם עצמי.
עוד מישהו ער חוץ ממני?
(קיבלתי במייל מחברה לפני כמה ימים)