לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

עצמאית בשטח

שולה (שם בדוי). גרה בתל אביב וכותבת בשביל עצמי. זו הדרך שלי להתמודד.

כינוי: 

בת: 58





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2008

כל מיני עניינים


ענייני מחלות

כנראה שמזמן לא הייתי חולה, כי אין סיבה אחרת לכך שביום רביעי אחה"צ התחלתי להרגיש את הגרון, ועד הערב כבר טיפטף לי האף וצלצלו לי האוזניים, ולמרות זאת הלכתי לישון אופטימית ואפילו לא לקחתי כדור (פחדתי שימנע ממני להתעורר מוקדם). כמובן שהלילה עבר עלי בין שיעול-מחיטת אף-בדיקת מה השעה, ובבוקר קמתי מסטולית לגמרי ועשיתי דרכי ירושלימה כי קבעתי עם גל והוא מחכה לי. משהגעתי התיישבתי ל- ע' על הוריד שישלח לי משהו בפקס כי גל מחכה לזה בדחיפות, ולמרות זאת הבנאדם יצא מהמשרד שלו לפגישות וטיפל בזה רק כשחזר, ב 15:30 בערך, אחרי שכבר הספקתי להתעמר ב 2 המזכירות שלו ולמרוט את שערות ראשי מרוב ייאוש. הייתי מטילה עליו קללה שחורה משחור, אלא שהוא כבר הומו אז כמה נמוך עוד אפשר להוריד אותו? (סתם. מתה על הומואים. וגם עליו, אבל הוא עצבן אותי!!!11). 2 דק' אחרי שהפקס נחת בלשכה הייתי כבר בדרך לת"א (השארתי את גל להתמודד לבד עם החומר), ואחרי טיול קצר עם מיצי קברתי את עצמי בחברת הבקבוק החם מתחת לפוך, שם בלעתי כדורים, שתיתי מים, הזיתי הזיות ובין לבין גם ישנתי. פעם בכמה שעות קמתי כדי לעשות פיפי ולהחליף חולצה (שהייתה רטובה לגמרי) ואפשר להגיד שכעת חזרתי פחות-או-יותר לתיפקוד. עכשיו אני אשב להשלים המון שעות עבודה שאני חייבת לכל העולם ומחר בבוקר מחכים לי בירושלים, כי הזמן קצר והמלאכה מרובה.

ענייני כספים

מאז אוגוסט האחרון אבא שלי מנהל לי תיק השקעות, ועושה זאת ,להפתעתי (וגם להפתעתו), בכלל לא רע. אבא שלי נורא מבסוט מזה ואחת לשבועיים או קצת יותר הוא מתקשר ומספר לי איך הוא קנה X ומכר Y וכמה יצא לנו מזה, והכל מלווה בחישובי אחוזים וסיפורי פיקנטריה בורסאית, שנכנסים לי מאוזן אחת ויוצאים מהשנייה. אם יש אירוע יוצא דופן הוא מתקשר כבר באותו ערב כדי לעדכן, הכי הוא נהנה לחזור ולהדגיש שהתיק שלי מרוויח (באחוזים) יותר מהתיק שלו שמנוהל ע"י איש מקצוע (אמרתי לו שינהל גם את שלו. לא רוצה, בטח מפחד.) והכי הוא לא מבין זה איך אני אף פעם לא נכנסת ביוזמתי לתיק לבדוק (זה לא ממש מדויק. נכנסתי פעם לראות ובדיוק היו ירידות חדות וקיבלתי כזה חום שמאז אני לא מתקרבת). ביום רביעי, בדיוק כשהייתי עסוקה בלבשל את המחלה שלי, הוא התקשר להגיד לי שב 48 שעות האחרונות הייתה עלייה מטורפת בשווי אחת המניות אז הוא מכר מהר חלק, כדי ליהנות מהרווח, אז אם תהיתי מה זה הסכומים ההיסטריים שרצים לי בעו"ש – שאדע שזה כתוצאה מהעסקאות שעשה (למרות שהסברתי לו כמה פעמים, אבא שלי מסרב להפנים את העובדה שאני לא גרה בתוך דף האינטרנט של העו"ש שלי, ואף יותר מכך - נמנעת מלהיכנס אליו). נו, כשיש רווח ממשי אני דווקא כן מתעניינת, אז שאלתי כמה שאלות ובדקתי גם בחשבון ומה אני מגלה? שבמקום שהרווח ינחת בחשבון שלי, כפי שראוי וגם רצוי – אבא שלי לקח אותו והשקיע מחדש!

כששאלתי למה הוא השקיע את הכסף מחדש ולא השאיר לי אותו, הוא אמר שגם ככה העו"ש שלי נמצא כרגע בפלוס גדול (זה לא גדול! זה קטן!) ושתוך כמה ימים אודיע לו מה אני רוצה לעשות עם שאר הכסף כי חבל שהוא סתם שוכב, אבל אני אמרתי שהוא ממש לא שוכב! הוא יושב בסבבה, וגם זה רק עד ה- 15 לחודש שאז יחזור למקום ממנו בא. וחוצמזה שאני אוהבת שיש לי כסף ש"שוכב" בעו"ש. זה עושה לי טוב לעור הפנים.

 

ענייני הפתעות

הקוסמטיקאית שלי בהריון, ובפעם האחרונה שנפגשנו היא אמרה לי לבוא שוב בתחילת מרץ כדי שנספיק לפני הלידה. טוב, השבוע אני מתקשרת אליה כדי לקבוע תור ומה היא אומרת לי? "אני בבי"ח בשמירת היריון". יופי!!! ומה בדיוק אני אמורה לעשות כעת?

כל זמן שראיתי את הפרסומת בטלוויזיה לא התייחסתי, אלא שהשבוע קיבלתי בדואר כרטיס לטעינת נקודות והיום נכנסתי לאתר לראות מה העניין וגיליתי שמצב הנקודות שלי מאפשר לי טעינה ב 50 ₪ בלבד. יש לציין שמעולם לא ניצלתי את הנקודות שלי לשום דבר, מה שאומר שמלכתחילה אין לי הרבה נקודות מה שמביא למסקנה שאני לא קונה מספיק בכרטיס אשראי. דרוש מהפך.

לפני שבוע אמר לי מישהו שפעם הוא ראה אותי במעבר חציה (אני עברתי ברגל והוא ישב ברכב) וציפצף לי אבל לא עניתי לו. נו, ברור! ראשית - כשאני הולכת ברחוב אני תמיד שקועה בהרהורים ולא ממש שמה לב אם עובר לידי מישהו שאני מכירה. שנית - אין מצב שאעבור במעבר חציה ואסתכל על הנהגים שעצרו, וגם אם כן – קשה לי להאמין שאזהה מישהו מוכר מבעד לשמשות המכונית המבריקות ובטח שלא מתחת קסדה. וחוץ מזה, אני אף פעם לא עונה לכל מיני צפצופים ברחוב גם כי מאיפה לי לנחש שהצפצוף מיועד דווקא לי, וגם מאותה סיבה שאני לא עונה לשיחות לא מזוהות – אני לא אוהבת שמפתיעים אותי.

סתם. הפתעות טובות אני אוהבת, אלא שמי זוכר מתי בפעם האחרונה נפלה עלי אחת כזו.

 

לאבא שלי יש יציאות שיכולות להרוג סוס. השבוע הוא אמר לי שהוא מציע שאחזיק בצד פנקס קטן לתיעוד הסכומים שעוברים אוטומטית מהתיק השקעות לעו"ש שלי, לצורך מעקב. "פנקס"? אני אומרת לו "פנקס???" אבל הוא לא הבין מה לא בסדר בהצעה שלו. נאנחתי קלות ופתחתי גיליון חדש במסמך מעקב החשבונות שלי. 

 

 

נכתב על ידי , 1/3/2008 17:19   בקטגוריות אני עצמי ואנוכי  
48 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שרה (הקודמת) ב-4/3/2008 22:46



165,553
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשולה (שם בדוי) אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שולה (שם בדוי) ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)