עצמאית בשטח

"זה מקום מעולה למסיבות" אני אומרת לתמיר ומסתובבת ב 360 מעלות, בוחנת את הרחבה העצומה והנוף המרהיב שנשקף ממנה "חייבים לארגן פה משהו בסדר גודל בינלאומי, אפשר להכניס לכאן כמה מאות אלפי אנשים". "את חושבת שהמנהלים של המקום יתנו לנו?" הוא צוחק מבעד לריי-בן שלו ומניד בראשו לעבר המבנים הקטנים שבשולי הרחבה שמשמשים כמשרדים, "למה לא?" אני אומרת "בתמורה ניתן להם להפעיל את הבר. וחוץ מזה, אנחנו מדברים על מזרח תיכון חדש, לא?". ואני ממשיכה לתאר לו איך החדר צ'יל-אאוט יהיה במבנה המרכזי, זה עם הגג הצהוב, ואיך יראה העיצוב של הבר, ואיך שהמסיבה תמשך כל הלילה ועם אור ראשון יעלה הדיג'יי לעמדה שבצד המזרחי ופני המבלים יופנו אליו, לקבל את השמש העולה מן המדבר. וככה תמיר ואני מסתובבים בחום הגדול של יום שלישי בצהרים ברחבה של הר הבית ומתכננים את הוודסטוק העתידי שלנו, ואח"כ עוברים שוב ברובע המוסלמי לאכול חומוס וחזרה ללשכה. כבר הרבה זמן אנחנו רוצים לעשות את הסיור הזה ורק השבוע זה יצא לפועל, בעיקר בגלל שתמיר עוזב אחרי החג אז לא הייתה ברירה אלא להספיק מהר. תמיר אמר שהוא יבוא לבקר וייקח אותי לעוד סיורים בעיר, אבל לי בכל זאת היה עצוב כי ישבתי איתו בחדר מהיום הראשון שהגעתי ובלעדיו הלשכה לא תהיה אותו דבר.

היום פתחתי דף חדש ביחסי המעורערים עם חדר הכושר. הוכנה לי תכנית אימונים חדשה והבטחתי למדריך שאגיע בקביעות, ושעד הקיץ אני משילה מעלי את כל השומן המיותר. הוא ניסה ללחוץ קצת בכיוון של אימון אישי אבל אני לא נשברתי. יש גבול גם למזוכיזם שלי.

תמיד חשבתי שחומות העיר העתיקה נראו כך מאז ומעולם, אלא שתמיר הראה לי הבדלים בצורת האבן ואופי הבניה מהם אפשר להתרשם לגבי תוספות ושינויים שנעשו לאורך ההיסטוריה, רובם ב 500-600 שנים האחרונות. מה-זה התאכזבתי.

הכנתי ריבה מהקיווי שנשאר מהיומולדת של דויד. יצא מדהים. יש לזה קשר לכך שאני לא מרזה?

ערוץ MGM בהוט מציג סרטים "קלאסיים/ישנים". בזמן האחרון כל פעם שאני מזפזפת לשם אני נופלת על סרט שראיתי בקולנוע, כמו למשל מה שמוקרן כעת – "סקס שקרים ווידאוטייפ" מסוף שנות ה 80. פלא שאני מרגישה זקנה?

 מיצי ביומולדת של דויד