השבוע עומד בסימן סידורים מהסוג שאפשר בלעדיהם ולכן יש נטייה לדחות אותם עד אין קץ, למשל - לקבוע עם הנגר (יגיע ביום ד'), למסור בגדים לחנות יד-שנייה (מחר, אי"ה), או לשכפל מפתח שנעלם (נעשה הבוקר). ואין לזלזל בכך שכבר שבוע אני מתייצבת בחדר כושר יום-יום, שעשיתי סדר בארון העליון של המטבח ובבוידם, מיינתי ערימות של בגדים למסירה (אם יש חנות שמוכנה לקבל עכשיו בגדי חורף – הודיעוני ואני מתייצבת אצלה), הכנתי את רוב חוות הדעת ללשכה (בשאיפה לטפל הערב באחרונה) ואפילו קניתי מעטפות כדי שאוכל לשלוח סוף סוף חשבונית שתקועה אצלי כבר שבוע. הייתי אמורה להיות השבוע יום אחד בלשכה אבל מכל מיני סיבות זה לא יצא לפועל, וגם הספר התקשר להגיד לי שאגיע לגזור קצוות אבל יותר מתאים לי להתעלם (תנו לגדל בשקט).
בעיה אחת שעוד לא ברור לי איך לטפל בה: הריצוף החדש במטבח, או ליתר דיוק הפוליש שעשיתי לו ושמסיבות לא ברורות לא הצליח.
משהו ששימח אותי היום: הבורסה קצת נרגעה. (מלח-מים)
שאלה: מישהו יודע למה כל המיץפרי סגורים בשבתות?
כשישבתי לפני שבועיים אצל גולדי ומיינו ערימות של בגדים ואביזרים ישנים שלה ושל הבנות שלה, היא השביעה אותי למצוא בית חם לכמה פריטים מיוחדים, אחרי שאמרתי לה שאין סיכוי שאני משאירה אותם אצלי. אז מצאתי. וזה עשה אותי מאוד מאושרת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
