עצמאית בשטח

איזה חופש מעולה היה. חוץ מיומיים של שרב קצת מעצבן היה ממש יופי-טופי, והספקתי המון סידורים ופגישות ובתי קפה ואפילו ביקור קצרצר של נוריקו+המשפחה. הייתי בחדר כושר מיליון פעמים, שנ"צתי בקביעות, ראיתי סרטים מפגרים בטלוויזיה והלכתי לישון בשעות הקטנות כאילו שחזרתי להיות סטודנטית שמכינה עבודות ברגע האחרון. היה טוב וטוב שנגמר כי יותר מדי חופש זה נמאס, והבוקר קמתי בסבבה בחמש וחצי ובשמונה כבר הייתי במשרד ו- לא היו מחשבים עד תשע וחצי.

ביום שישי בערב ישבתי בפאב האירי על בירה. מצד אחד – טוב שהייתה שם בירה כי מסתבר שלא בכל מקום זה טריוויאלי (הייתם מנחשים שה"בננה ביץ'" כשרים לפסח??), מצד שני – בפאב אסור לעשן שזה שערורייה ברמות על. כאילו – הבנאדם עושה צבא, משלם מיסים, לא עובר באדום ובאופן כללי שומר על החוק והסדר – לא תשאירו לו איזה הנאה אחת קטנה והיא חופש העישון? בכל אופן, רציתי לשאול משהו אחר: מי יכול להסביר לי בקצרה למה בגין לא דחף ב 79' למצרים גם את עזה?  

שאלה:

מכירים את זה שבעלי רכב דו גלגלי מחזיקים קסדה אחת שווה עבורם, וקסדה אחת מעפנה – עבור זה שיושב מאחורה? כאילו, אין ספק שבעל הרכב משתמש בקסדה בקביעות ומגיעה לו אחת שווה, בכיף. אבל איפה כתוב שמי שיושב מאחורה צריך כל הזמן להוציא שערות מהעיניים, שלא לדבר על לבלוע זבובים? אה?

שאלה רטורית:

הידעתם שמיצי לא מסכים לאכול מצה? גם לא עם ריבה?

איזה כיף שמחר אני לא בירושלים. אני יכולה להתכרבל בפוך עד מאוחר בבוקר ולצאת רק לקראת הפגישה עם חברה-שלי-לאה בבית קפה.