לדעת להנות מהדברים הקטנים.
בזמנו אחותי אמרה לי שאני צריך ללמוד להיות בפני עצמי. ביום שישי סיימתי ללמוד כרגיל ב9:30. ישבתי לי ב"דודה", קראתי עיתון ושתיתי קפה. הרגשתי לרגע כמו איש בסרט שחור לבן, אבל בכל זאת היה אפשר להרגיש את הצבעים. הלכתי לחפש מעיל קורדורואי בחנויות בגדים, התייאשתי וחזרתי הביתה. לפני שהגעתי הנחתי תפילין. היה לי הרבה זמן פנוי אז הרשיתי לעצמי להשקיע רגע באמונה של אחרים.
אני נהנה מאמנות ונהנה מאווירה. תמיד צריכה להישמע מוזיקה ברקע. אני אוהב סגנונות ואוהב להתאים את עצמי. לבוש בצבעים קלאסים, ואוכל בנוסח אחיד. אני רק לא אוהב דלתות פתוחות ושעונים.
ואני יוצא לצלם את החורף. הוא שואב אותך ואת כל העולם לאווירה מיוחדת. לפחות מזווית העין שלי. ואני מצלם את הסביבה עם הגוון חסר גוון של החורף. ידיים בכיסים, אדים מהפה והכובע גרב השחור שלי. ואף אחד חוץ ממני לא עוצר במקום להסתכל מסביב. אבל זה רק עובד לטובתי.
למה אני מחפש לשתף אחרים בהנאות שלי? ידידה עונה לי בחלום "הרוב בוהים במראות כרגע."
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
