נהנת מכל הרגעים האלה.
מכל הרגעים האלה שאני חווה איתה ומפיקה מהם את המיטב.
אוהבת להיות איתה אולי כי היא יותר מדי בשבילי.
אני מפחדת מזה שהיא עוזבת,אבל אני משתדלת להנות איתה כמה שיותר עכשיו.
כ"כ רוצה את מה שאי אפשר להשיג.
כ"כ רוצה להמנע מכל מה שקרה,
רוצה להיות נחמדה וחמודה כמו שתמיד הייתי.
להשאר מי שאני הייתי תמיד.
לעשות את השינוי הזה בתוכי,אבל להשאר עם האופי החמוד והמתוק.
יודעת מי אני,לא משוויצה רק מודעת לעצמי.
אני מאמינה בעצמי,אבל גם כועסת.
אולי כי אני פוגעת ולא שמה לב,
אולי כי אני מגעילה ואני לא שמה לב,
אולי כי אני חושבת שככה אני מקרינה שאני לא מפחדת לאבד אנשים.
מוזר לי כל הרגש הזה.
אבל טוב לי לדעת שהשינוי מתחולל והוא מתחיל להשפיע.
ואולי הוא רק בתחילתו ועוד נותר לי לעבור עוד הרבה,אבל אני אצליח.
אני לא רוצה לחזור למה שהיה.
כי מה שלא הצליח בעבר לא יצליח בעתיד.
ואני יודעת את זה. אני יודעת שעכשיו היא תנסה לחזור לי לחיים ולנסות להיות במקומה.
ואני כבר יודעת שהיא לא תצליח.
כי אני כבר לא מאמינה בה,אני לא רוצה להיות זאת שתביא את הבשורות האלו,
אבל כנראה שזאת חייבת להיות אני כי זאת אני שגורמת להם.
לא רוצה להרגיש כבדות על הלב אחרי כל מה שיקרה וקרה,
לא רוצה לצאת מגעילה אולי כי אני מפחדת להשאיר טעם לא טוב בפה.
טעם לא טוב כזיכרון ממני אלייה.
מוזר לי כל המקרים והדברים שקורים לי בזמן האחרון.
וזה אוליי השינוי שמשפיע כ"כ הרבה,
פיתאום גם הוא מבין יותר,
פיתאום הוא נעלם אבל פיתאום הוא גם חוזר,
פיתאום הוא מתקרב ואחרי זה מתרחק - אבל עדיין אוהב,
ופיתאום אני בסדר ושנייה אחרי עצבנית,
ורק היא נשארת,כי אולי היא האמיתית.........
טוט המבולבלת.
3\>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
