היה לי חלום,מוזר ממש,כי בחלום רוב הדברים כבר קרו במציאות,אני זוכר אותו במטושטש ומתחיל לשכוח פרטים אז אני ארשום מהר

החלום התחיל מהמפגש הראשון שלי, פעם ראשונה שראיתי את רובכם,אח"כ ראיתי את מאיה וקרה מה שקרה ואז  החלום עבר לקטע שבו אני מרביץ לדור על זה שקוראים לה דור וכך המשיך להכרה של פיגי,לפעם הראשונה שהייתי בבית של מורן לפעם הראשונה שראיתי את דנה ועשינו תחרות הליכה וכך המשיך הלאה להרבה אנשים(החלום היה מושקע היה בו אפקטים)אח"כ ראיתי את עצמי,קופץ מעזריאלי ונעלם

 כל החלום הזה היה שניה ואין לי מושג למה אני זוכר כלכך הרבה פרטים,וואו לכתוב חלומות זה מוזר

מעל הכל החלום הזה גורם לי לחשוב,פעם האנשים האלה היו חלק עצום מהחיים שלי,והיום אני לא בקשר ממשי עם אף אחד מהם,כאילו באמת נעלמתי,ואני לא אתן לזה להמשיך ככה,אני עומד לחזור להיות בקשר עם כל אחד ואחד מהם כי הם באמת חשובים לי

so i am coming back suckerzzzzzzz

פורצה מילאן