כןכן, לא עדכנתי המונתאלפים שנה, כןכן, אפילו סגרתי את הכניסה לבלוג המעורער הזה, אבל עכשיו חזרתי ובגדול! טוב, לא בדיוק.
בכל אופן, לא הרבה קורה. עוד לא התגייסתי או משהו, אל תתרגשו. גם ככה לא ברור מה בדיוק הולך עם זה, וכבר נמאס לי להתקשר להציק לניר, הלוא היא (כן כן, היא) אחראית (כן כן, אחראית) תא המתנדבים בתל השומר.
אז כולם בצבא ואני יושבת בבית ומקנאה בהם.
מה לגבי עבודה, אתם שואלים? ובכן, אני שונאת לעבוד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!11111 אז מדי פעם אני קופצת לעבודה לעשות כמה סקרים, אבל זה לא קורה הרבה.
מה אני כן עושה בזמני החופשי, אתם ודאי שואלים את עצמכם כעת.
ובכן, כרגע אני חולה, ומה יכול עוד לגזול את זמנך יותר מהתחושה שיש לך באף כאילו שהרגע עשית גלגול לאחור בבריכת לוד? אני מסתובבת אומללה ברחבי הבית, מקנחת את האף, אופה, ולוקחת כל מיני כדורים הומאופתיים.
איזה קטע
אני אופה המון בזמן האחרון. טוב, ומבשלת באופן כללי. עד עכשיו הכנתי כבר: פעמיים ספגטי די שווה, פעמיים נשיקות מרנג, ופעמיים פנקייקים שווים. וכל זה באיזה יומיים. משעמם לי.
מעבר לזה
הבנתי (או ליתר דיוק עידן הסביר לי) איך משתמשים בטורנט הזה או מה שמו אז הורדתי את כל הסרטים שרציתי לראות בקולנוע, ואפילו הצלחתי להכניס את הרמקולים של המחשב לחור הנכון ועכשיו הם מרשרשים רק קצת, וכשאני לא צופה בסרט, למשל עכשיו, הם משמיעים קולות של ים. מרגיע.
ביום האהבה
עידן הביא לי ורד, ברכה, וכרית שמחממים במיקרו ושמים על מקומות כואבים, בצורת לב ובצבע של לב (חה), כדי שיהיה לי משהו חם לחבק בלילות שהוא לא לצדי.. והלילה הוא לא היה לצדי ובאמת חיבקתי אותה, ואפילו לקראת הבוקר התעוררתי כי הייתי בטוחה שאני שומעת את הנשימות שלו ושהוא ישן לידי. תארו לעצמכם כמה הופתעתי כשהסתובבתי ימינה וגיליתי שהוא לא שם והיה רק לב מימיני.
הכי התרגשתי מהברכה. ומהלב. ומהורד. טוב, אבל באמת הכי התרגשתי מהברכה, גם כי אני תמיד מתרגשת מזה, וגם כי הוא ממש לקח ברכה וכתב לי עליה. מילים. אני כזו הומואית
ביום האהבה2
אני הבאתי לעידן סוכריית שוקולד לבן(כי זה מה שהוא אוהב. כמוני.) בצורת לב, שזחלתי במיוחד ליד חרוצים בת"א (ליד שבח, יא רוסים) כדי לקנות אותה, ואז הלכתי עד אליו ברגל, שמחה ומאושרת.
ביום האהבה3
ביום האהבה בערב אני ועידן הקטן הלכנו לראות את הסרט שחיכיתי לו טריליוני קזיליוני שנים- הוא פשוט לא בקטע שלך עם סקרלט ג'והנסון המהממת שגורמת לי לערעור קל במצב הסטרייטיות שלי, וגם עם עוד מלא שחקנים מוכשרים אחרים. סרט גאוני! עידן אפילו לא נרדם הפעם. מצד שני, הוא גם לא נרדם כשראינו את בולט עם ג'ני ואיתן, אז אני לא בטוחה כל כך שהוא מדד ראוי.
ואחרי זה אכלנו כמובן בפילדלפיה, והייתי שמחה ומאושרת. תודה רבה ונשיקות לעידן!
שניה
הנשיקות מוכנות
אהמ
או שלא
מחר
אנחנו אמורות לצאת למסיבה. אין לי מה ללבוש, ואני מתעצלת לחפש.
טוב, אני אחזור לצפות לי בג'ונו (עוד סרט גדול, אגב!) עם רשרושי רמקולים אקראיים, ואחכה לעידן שיאסוף אותי אליו ויגאל אותי מיסורי השיעמום האלה.
נ.ב - טסי, אם תקראי את זה אי פעם, כי אני לא רואה אותך מחוברת, אז שתדעי שצפיתי אתמול ב"אנגוס, חוטיני ונשיקות חזיתיות", והיה חמוד פלוס. לא כמו הספר, אמנם.
להת' חברים, שמינגלו בינגלו.