אני לא יודעת מאיפה להתחיל... יש לי כ"כ הרבה מה להגיד.
אני לא מאשימה אותך... אתה לא מאוהב בי, אוקי... אתה אף פעם לא אמרת שאתה מאוהב. רק שאתה רוצה אותי, ושטוב לך איתי. אז אוקי... אני יודעת שאני תמיד אהבתי אותך יותר ממה שאתה.
ואז כשאנחנו לא מדברים יומיים או שלושה זה מוזר. נתתי לך את הספייס הקטן, לא התקשרתי בימים האלה כמו שביקשת, ניסיתי להתפשר כמה שאפשר... כי אני אוהבת אותך. וכשאוהבים לפעמים מתפשרים ואין גבול שעוצר אותך...
אז התקשרתי אליך לבדוק מה קרה, ואז אמרת שאתה צריך להגיד לי משהו:
"אני חושב שאנחנו צריכים פסק זמן... את מדהימה... אני מעריך אותך שאת לא יודעת עד כמה... אבל אני לא חושב שאני הבחור המתאים בשבילך. כשהיית בארגנטינה לא בגדתי בך כי אני מעריך אותך ויש לי כבוד אלייך... אבל אני חושב שצריך לעשות פאוס" ואני מבולבלת הולכת סחור וסחור... זה מגיע לשלב שאתה מתעצבן עליי וצועק עליי שאני אפסיק לחפור, שאני יושבת על הוריד... שמה אני לא מבינה? "פסק זמן" אוקי אז יש הרבה דברים שאני עדיין לא מבינה. אז אומר לי שניפגש פנים מול פנים. כן אנחנו ניפגש... אנחנו עוד נבהיר דברים ונסגור פינות. שאלתי כמה זמן ה"פסק זמן" בד"כ קובעים זמן... אבל לא הוא לא יודע מה להגיד
:" נדבר נשיקות ביי" *ניתוק*
למרות הכל אני לא חושבת שאתה בנאדם חרא או מנייאק. אתה באמת בן אדם מתוסבך, שעבר עליו הרבה. אתה פשוט לא ידעת איך לעשות דברים נכון... היית צריך להתקשר אליי בדקה הראשונה שיכלת ולהגיד לי את זה ולא לחכות שאני אתקשר. אבל זהו... מה אני יכולה עד להגיד?
אני אהיה חזקה... יום אחד יבוא יום שכבר לא תהיה בלב שלי ויהיה לך חלק קטן של זיכרון. אבל זיכרון טוב.. כי היו לנו רגעים יפים. שישבנו בחוץ לנגן ולשיר ביחד, השירים שיצרנו ביחד, וההרמוניה... והשיחות נפש בטלפון כשרק הכרנו של שלוש שעות עד הבוקר ושנשארה לי רק שעה לישון לפני העבודה.
זה דברים שאני אזכור... כי בזמנו הם עשו לי טוב, אבל זהו התחלתי יותר מידי לבכות, יותר מידי לסבול... לשנוא את המילה אהבה... לשנוא את עצם קיומה. לשנוא אותך על זה שאני אוהבת אותך.
אבל אני לא שונאת... לא מאשימה, לא מתלוננת, לא שומרת טינה... אני בטוחה שבעוד שבועיים או חודש שאני כבר אתגבר עליך, תבין מה הפסדת... ואתה אולי תתחרט עד עומק נשמתך. ואני אולי אולי אהיה מאחורי זה-אני מקווה...
הפקתי מהקשר הזה הרבה... מקשר שהוא היה כולה חודשיים, עם אולי שבועיים או שלושה שבועות שלא דיברנו כי הייתי בארגנטינה אבל הרגשתי מחוייבות עלייך ולא היה יום שלא חלמתי עליך.
אתה לא מאותם בנים שאני יכולה להגיד שהיו חרא וטעות. אתה לא היית טעות....
ואם אי פעם היית טעות, אז אולי הטעות הכי יפה שלי...
"You're my sweetest downfall"
("samson"- regina spektor)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
