במילא מתים בסוף

טוב זהו פוסט ממש מהיר כי אף אחד לא רוצה לראות יותר את הפוסט האחרון שתקוע שם כבר כמה  חודשים מפאת מחסור בזמן ואינטרנט זמין...

כן אבא שלי חושב שנישול מהאינטרנט היא צורת חינוך לגיטימית ואפקטיבית. לא כך הדבר ואני עשה כל שביכולתי להיות מגעילה ובילתי נסבלת עד שיבין כי היחס שלי לא תלוי באינטרנט.

בינתיים זה לא עובד אך אולי בעתיד אם ישפר עלי מזלי.

אז כבר נגמרות כל הבחינות, באים לביצפר עם אוטו, לא עושים כלום היום והחיים סבבה.

נפרדתי מאיתן, נכון שנורא אהבתי אותו אבל אין מה לעשות הכל עובר בסופו של דבר. רק בובי נשאר וע"כ נחכה ונצפה לו כולנו בכיליון עיניים.

הייתה מסיבת סיום בת זונה שהודות לה אני שוב צולעת ואף אחד לא אוהב ללכת איתי כי אני איטית והולכת מוזר.

התחלתי לשתות קפה שחור כי הרגיל כבר לא משפיע עליי.

אני יודעת שאני לא הולכת לעדכן כאן בזמן הקרוב בשל הפרטים שהוזכרו לעיל על כן אני משתדלת בכל כוחי להיות אינפורמטיבית ככל האפשר, ואני אף חורגת מהרגלי של כתיבת משפטים קצרים חסרי היגיון תחבירי וקשר כלשהו ביניהם.

החיים היו קצת עצובים בלי איתן, בכל זאת זה נחמד שיש מישהו שדואג להתקשר כל יום ובאמת אכפת לו מה עובר עלייך. אבל אסור לגרור מערכת יחסים של הרגל, מצאתי את עצמי מנסה להתחמק ממנו ומגחכת לעצמי על דברים מטומטמים שאמר. זה לא בריא, מאוד לא בריא.

אז היה עצוב לי ובודד לאיזה שבוע אבל עכשיו הכל בסדר, אח איך שהזמן מרפא את הכל.

יש רק עוד בגרות אחת בספרות ונגמר כל העסק! ואז אני ומיכל נוסעות לנו ומשאירות אתכם המסכנים כאן בארץ...

כן כן אנו נוסעות לחו"ל, ולא סתם לחו"ל! לחו"ל מאורגן עם מלון והכל, אז אנחנו נחזור עם צבע וכוחות מחודשים לקראת ההתעסקות הבילתי נמנעת עם הצבא. אז ברשימת הדברים לעשות:

בגרות בספרות.

לנסוע לחו"ל.

להתגייס.

זה ככה בגדול התוכנית לשנתיים הקרובות, בתקווה שבין לבין יקרה ככה איזה משהו מעניין שיפיג את השעמום המתמשך הזה, שאיננו נגמר, הנמרח לאורך ימים ארוכים של תקווה וציפייה לעתיד. יום אחד לא ישעמם לי אני בטוחה בכך!

בינתיים אני אסתפק בלראות האלפוה אי.אר ובנות גילמור, סיפוק מיידי אך זמני. ככה זה בחיים.

טוב זו הייתה חפירה משמימה במיוחד ואני מבטיחה לתת סיגריה לכל מי שיקרא זאת עד הסוף! סתם לא. אני אתן לכם חיבוק ומכתב תודה במקום.

לא חפרתי הרבה זמן. טוב מספיק! כנראה אני במצברוח לחפור... נו נראה כמה בדיחות על חפירות תצליחו להכניס כאן....

לילה טוב!

דר"א אגב האלופה פשוט שובר שיאים של מתח! אחרי המוות הנורא והמזעזע של סיגי, עכשיו חוזר לסער הזיכרון!

מספיק ודי.