לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

me myself & I


"להיות חייל, זה נורמלי - להיות משוגע, זה דבר מטומטם?"


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2008

השראות


אומרים שיוצרים יוצרים את העבודות הכי טובות שלהם כשהם מאושרים מאוד או עצובים מאוד.

אני לא מסכים.

 

בזמן האחרון, אפשר לומר, החודש וחצי האחרונים, הייתי מאושר מאוד, היה לי כיף, הכל הסתדר והכל היה נחמד וירוק וסבבי שכזה.

כמות השירים שכתבתי הייתה כמעט אפסית. יותר התמקדתי ביצירות תלת מימדיות... סירות וכדומה.

לעומת זאת, בתקופה שקדמה לחודש וחצי האחרונים, בערך ממאי ועד אוגוסט, כתבתי פול שירים, ולא היה לי כוח לשום דבר חוץ מהם.

אני בהחלט מקשר את זה למצב רוח, אני לומד המון על עצמי בזמן האחרון, ובכל זאת כמה שאני ביחד ואף פעם לא לבד, איכשהו תמיד

מרגיש לבד, אני מדבר רק על עצמי, אולי בגלל שאני לא רוצה לעשות עין הרע לאחרים, אולי כי אני גם ככה מדבר עליהם בלי סוף, ונמצא

איתם כל הזמן.

ובכל זאת, בכל זאת כשאני הולך לישון אני עדיין מרגיש לבד... עודף מושלמות זה לא טוב.

 

ואני מפחד להתחיל לכתוב שירים.

 

יומטוב לכולם.

נכתב על ידי , 29/11/2008 15:34  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נטע שיינס ב-10/12/2008 17:58
 



אני לא אוכל, אני לא אוכל, כשעצוב


אז זהו קרה מה שחיכיתי לו בכיליון עיניים וגרם לי להפסיק לכתוב תקופה ממושכת.
יש לי חברה, בחורה יפה, מתוקה שאוהבת אותי, ואין צורך להכביר במילים, אנחנו חברים מה-23 לאוקטובר וזה מספיק :)

מה שכן רציתי לספר זה שזו הייתה הפעם הראשונה שיצאתי עם מישהי לפני שנעשיתי חבר שלה, אני חייב לציין שזה מהלך חכם, מעניין, אף פעם לא חשבתי לעשות את זה קודם. השבועיים וחצי של היציאה נדמו לי כמו הליכה על חבל דק מאוד, למדתי להתאפק, להחזיק את עצמי קצר, ובלבד שלא לעשות שטויות. נעשו שטויות, לא אומר, אבל בהחלט צמצמתי משמעותית, והרי התוצאה.


בתקופה הזו של השבועיים וחצי, השבוע האחרון היה שבוע צום בשבילי, חוסר תאבון טוטאלי, עייפות מטורפת שנבעה מעבודה אינטנסיבית ומקסימום של 3 שעות שינה בלילה, אתם יכולים להגיד שאני לא עושה כלום בצבא, אבל אני כן קם כל בוקר, אני כן חוטף צעקות, צועק, מריץ פרוייקטים, ועושה כל דבר שחייל רגיל עושה, ההבדל הוא שכשאני מסיים את העבודה אני הולך, ולא נשאר עד 5-6 לשחק בסוליטייר, אז יש שיגידו לי שזה לא נכון, ואולי חלק מכם באמת עובדים את כל השעות האלה, אבל לא אני, אין לי כל כך הרבה עבודה, אבל את העבודה שלי אני עושה עד תום, מהר, ומקצועי ככל שאני יכול לעשות. פשוט נמאס לי שאנשים לא מעריכים את זה, "אה כן, אתה בא ב-10 לבסיס ויוצא ב-12", "מה קשה בכלל בעבודה שלך?" "חתיכת ג'ובניק", כל אלה, גם כשהם נאמרים בצחוק, זה לא נעים, לא אני בחרתי את היחידה שאני משרת בה, אני לא רציתי אותה, אבל זה מה שקיבלתי ואמרתי תודה יפה. אז די לרדת עלי.
מצטער על החפירה הרגעית, זה משהו שהציק לי כבר הרבה זמן.

תמיד אהבתי לאכול, בזמן האחרון אני עובד הרבה בחדר כושר כדי לאזן את זה. הקטע הוא שאני יכול יום אחד לטרוף כמו חזיר ויום אחרי לא לאכול כלום, רק השבוע הבנתי את התופעה הזו - זה המצב רוח שלי, המצב רוח שלי גורם לי להיות רעב או לא, כשאני שמח ומאושר וחופשי וכיף לי אני טורף כמו בהמה. אבל כשאני עצוב, מדוכא, אין לי כוח לאף אחד, אני יכול לבהות בסטייק עסיסי במיוחד ואפילו לא לקנא במי שאוכל אותו.
זה קצת מוזר לי, בזמן האחרון אני נכנע מהר לרגשות, אבל אני לומד להשתלט על זה, להדחיק את הביאוס והכעס כדי לא לפגוע באחרים, ובמיוחד בזאת שאני אוהב, כי אם מישהו ייפגע ממני, היא תהיה הראשונה, ולא בגלל שמגיע לה, אלא בגלל שהיא הכי קרובה אלי עכשיו.

ובנימת סיום אומר רק שהחודש הקרוב אמור להיות רגוע, אני מקווה שככה זה יהיה, ואם לא - טוב, עברתי ימים גרועים יותר.

יומטוב לכולם

נכתב על ידי , 2/11/2008 19:58  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נטע ב-7/11/2008 19:20
 





כינוי: 

בן: 36

ICQ: 217709652 

תמונה




4,176
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , חטיבה ותיכון , תחביבים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSNTD אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על SNTD ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)