כבר הגעתי למסקנה שזה ילדותי ואדיוטי לכתוב באינטרנט מה עובר עליומה יש לי בראש אבל שיהיה. בזמן האחרון אני הגעתי למסקנה שאין לי יצירתיות יותר.
אני פאקינג הייתי אוהבת לצייר לצלם לעבוד לקרוא לכתוב ופתאום זה נעלם ..הבעיה ששומדבר אחר לא תפס לי את המקום של הדברים האלה, ואם כן נתפס לי איזשהו משהו שם אולי הרבה יותר מדי מחשבות מיותרות על החיים .
זה מוזר לי המחשבו שעולות לי בראש בזמן האחרון .
אם זה קשור למשפחה שלי שאני לא מוצאת תקשורת איתם יותר. ולא בקטע בכייני של טינאיג'ר או משהו כזה . פשוט לא מוצאת תקשורת לא מסוגלת לבוא הביתה פעם אחת ולא לצרוח ולהתעצבן על מליון דברים. מה שמוזר זה שלפני כמה זמן חשבתי שעברתי את הכל.
אולי אני צריכה לחזור לעשן.. אולי היצירתיות תחזור לי . האמת שיש מצב שזה מה שלקח לי אותה.
אני ממש לא יכולה לחשוב על הצבא כעל משהו שמתקרב אלי ..
זה כל כך רחחוק ממני משהו במרחק עשר שנים כזה
ולא שאני לא רוצה לשרת או לא חושבת שזה חשוב
זה פשוט רחוק ממני כאילו אני לא יכולה להמשיך לתקופה הזאת בחיים שלי בלי לסיים כמו שצריך את התקופה הנוחכית שלי. ואני לא מרגישה שסיימתי את התקופה הזאת כמו שצריך. אפילו רחוק משם.
אני מתגעגת אלי .
למי שאני לעקרונות שלי לאהבות שלי לכייף שלי אני לא זוכרת מזה הכייף שלי יותר.
באמת אני לא זוכרת מתי היה לי כיייף רצח שחזרתי ואמרתי וואי היה מצחיק אין דברים כאלה ...
אני לא מתלוננת חס וחלילה אני לא מרגישה את הזכות הזאת בכלל עם כל המצב המסריח הזה והכל... אבל כוסעמק לאן כל האנשים הטובים נעלמו ?.
איפה כל האנשים שעשו לי כייף ולא סתם כייף ממש כייף כזה שלא שוכחים כזה שאחרי זה שפותחים אלבום בפייסבוק יש פרפרים בבטן וצחוק בגרון שחוזרים ומסתכלים על התמונות.
אלבום כמו ההוא שעשיתי עם התמונות של הנוסטלגיה.. .
אני חושבת שכל המחשבות האלה שבאו אלי בזמן האחרון היו גם בגלל שפשוט לא הוצאתי אותם ואני הייתי רגילה הרבה מאוד זמן להוציא אותם אם זה לא פה אז זה עם אנשים .
והאנשים הטובים כבר לא כאן כל הזמן. אני לא כועסת או מאוכזבת או שבעצם אני שניהם ? אבל כאילו משלימה עם המצב אבל לא באמת משלימה כי אני עדיין לא מצליחה להבין אחרי כל מה שעשיתי בשביל דנה ומריה אילך זה שלא קיבלתי אפילו מתנה ליומולדת? אפילו לא ברכה? בלון. ?
משהו?
איך זה שאחרי כל מה שעברנו ערן אפילו לא ראה לנכון אחרי היומולדת שלי לקחת אותי לאנשהו כי הוא היה חולה ביומולדת שלי.. .
איך זה ששיר מרשה לעצמה לשלוח לי את ההודעות החסרות תקנה האלה?!
כל מיני דברים כאלה שלא אמרתי הרבה זמן.
האמת שכן מבאס אותי שהוא נכנס לכלא וזה לא היה סתם קטע מיותר וחולף.,. אני באמת חושבת שהוא חכם ומעניין ושווה רצח ואחלה סקס והוא ציני וכייפי ונעים
אז כן זה מבאס אותי
ואו כמה זמן לא עשיתי את זה
כמה זמן לא כתבתי כל כך הרבה האמת שההרגשה דיי טובה
אני אפילו הופתעתי שזכרתי את הסיסמא של הבלוג
יאו זה כזה מטומטם לכתוב ה בטח גם לאחותי בת ה13 יש בלוג אני מרגישה כל כך עלובת החייםכרגע אבל באמת שעל הזין שלי .
אז בנימה אופטימית זאת אני אסיים את הפוסט מזה שמונים שנה שכתבתי כאן
והלוואי והמלחמה תסתיים על הדרך הטובה ביותר ושלא יחטפו יותר חיילים ושלא יהרגו יותר חיילים !! אמן ואמן ושכולם יחזרו הביתה בשלום כי מגיע לנו פעם אחת לחזור הביתה גם בשלום