ואהבת לרעך כמוך זאת התורה כולה!

דנה ומריש באו ללמוד לאזרחות (?)

אורבן ת"א    

דברים סוף סוף מתחילים להסתדר על הצד החיובי ביותר .

לפחות בחלק מהדברים אני מרגישה התקדמות.

אם יבוא היום שנצליח לפתור את הבעיות בנינו אני אהיה המאושרת באדם...

ועד אז אני אסתפק בדברים הקטנים שעושים את ההבדל.

באגם הברברים של הטיפשים והטועים

אחת התמונות הנדירות... מצאו את ההבדלים או שלא?

ישבתי לתום תומי בכיתה... ופתאום הבנתי שאני מזה אתגעגע .

לאהבה הבלתי פוסקת בין תומר וליאור

ובינהם

כל השבוע מרובה האכזבות הדמעות והכאב , בשניה אחת הפגת הכל.

אין על האהבה הראשונה שתמיד תעלה תחיוך כשנזכרים(:

     פתאום הכל נראה כ"כ לא חשוב .. לא הוא היא הם ....

אז הגענו לשלב הזה ... הלחץ. מתמודדים סבבה כזה (דנה?)

יש אווירה של עניניים לא סגורים באוויר.... שונאת את זה ..

אבל כמו כל דבר שקורה זה יעבור והכל יסתדר ויתבלגן שוב

פיס.

אז היה לי אני וטופי... וכל השאר בטורקיה

היה סופש מלא בליאור&מתן

מלא בסרטונים יין מתמטיקה ותולדות האומנות...

אז שיהיה לכולנו בהצלחה בתקופה המזעזעת הזאת שאנחנו הולכים להיכנס אליה

רק חיוכים(:

ושבת שלום.   

You'll say, we've got nothing in common,
No common ground to start from,
And we're falling apart,
You'll say, the world has come between us,
Our lives have come between us,
Still I know you just don't care.

And I said, "What about 'Breakfast at Tiffany's?'"
She said, "I think I remember the film,
And as I recall, I think, we both kind of liked it."
And I said, "Well that's, the one thing we've got."

I see you, the only one who knew me,
And now your eyes see through me,
I guess I was wrong,
So what now? It's plain to see we're over,
And I hate when things are over,
When so much is left undone. 

תודה על התחושה המשפחתית