הייתי באילת מה26-29, היה הכי ליגה שבעולם!!!!! אבל קצר.. שנה הבאה שבוע
D: חיחי [אני חייבת לעבוד -_-]
בקיצור מה זה נהנו, נהגתי בסירת מנוע, קניתי דברים, היה צחוקים לפנייייים!
ועכשיו לסיכום החופש-
דאמ, לא להאמין שזה נגמר כ"כ כ"כ מהר :| לא רוצה שיבואו לי צוציקים מציקים מעתידים מתחת לרגליים -_- כל הערסים צעצוע, והבנות החשות האלה, אני אביא להם מכות.
חודש מהחופש הלך לי על לימודים ללשון...
בחודש השני לא עשיתי כלום -_- רק יצאתי עד מאוחר ונסעתי לכלמיני מקומות...
ואני לא מרגישה שניצלתי את החופש מספיק.. כל האנשים שרצו בוקים לא באמת יצרו קשר וקבעו איתי.. וגם אם קבענו, זה התבטל
אוקצור, מקווה שתחילת שנה לא תהיה כ"כ לחוצה ואני אספיק לעשות דברים שאני רוצה..
לא קראתי ספר באנגלית לבוק ריפורט שיהיה בספטמבר. ואין לי מושג מה אני רוצה לקרוא ומאיפה לקחת...
אני כ"כ מקווה שהשנה הזאתי תהיה כיפית כמו השנה שעברה וזאת שלפניה. טוב, בטוח יהיה כיף עם כיתה כזאת =] אבל בכל זאת, לימודים, יו נואו..
מתחילים ללמוד צילווווווום OOOO::: פאן פאן פאן!! DD::
קניתי כבר את כל הספרים, אין לי מספיק מחברות חח.. מחר אני אלך לקנות את היומן המסוקס שאני רוצה =]]
ויאללה, י"א. דאאמ.
אני פחות מתרגשת מהלחץ, אני יותר מתרגשת מזה שאני לא אעמוד בלחץ. אני מפחדת ושונאת לחצים, אני לא יודעת לעמוד בהם משו.
אתם יודעים, אני מתחילה לשים לב שאנשים מהשכבה כבר מתבגרים, אלה שתמיד היו צוחקים על אחרים ועושים בלאגן... הם כבר יותר מבינים. והלוואי שהם יהיו איתי בפסיכולוגיה\סוציולוגיה. אני ממש רוצה להכיר אותם טוב יותר כי יש הרבה מעבר לשטחיות שהם מראים.
אני מקווה שהחבורה שהייתה, תחזור להיות חבורה. אם לא בחופש, לפחות בבי"ס. דוגרי בקושי ראיתי את הידידים הטובים שהיו בחופש.. רק באירועים מיוחדים של ימי הולדת \ הופעות בעיר. רק הבנות נשארנו חברות טובות ויצאנו ועשינו כיף..
אתמול היתה לי שיחה עם חברה על מה בעצם פירק את החבורה. ודוגרי זה נכון... וכ"כ עצוב, היה כ"כ כיף בשנתיים האלה עם כולם. כל הצחוקים שהיינו מעבירים, והשתיה, ובפארק, ואצל חברים, ובקניון... 33>
אבל עכשיו חלק הלכו לכיוונים אחרים וחלק נשארו- רוב הבנות. כמה שבכיתי על זה אבל כנראה שלא כזה אכפת להם כבר.. יש להם את החברים שלהם, הם חושבים שלנו יש את שלנו, וזהו. כן, יש לנו את החברות שלנו אבל זה לא אותו דבר כמו פעם.
עכשיו הם לא יהיו הראשונים שאני ארוץ לספר להם, וזה כבר כמה זמן ככה. הריחוק, זה משו.
בא לי שנעשה שיחה ככה כולם, להוציא מה שלכולם יש להוציא על כולם, וגם אם נריב, נבין מזה משהו ובסוף ברור שנחזור להיות חברים, גם אם כמו עכשיו. אני אוהבת את מה שהיה כ"כ. חבל שיש דבר שהפריד וניתק.
אבל די עם העצבים/באסות. שנה חדשה מתחילה, אולי איתה התחלות חדשות או חידושים? מה שהיה- היה מדהים. אבל כנראה שזה לא יחזור להיות אותו דבר... וכמה שאני אכעס ואבכה על זה, זה לא ישנה.
פאק, י"א. אני לא מעכלת. אני רק זוכרת את כיתה ט' כמה פחדתי מהבגרויות.. ועכשיו כבר 3 מאחוריי, והרבה לפניי.
צבא? אני לא מסוגלת לדמיין את זה בכלל. אני מפחדת מהצבא. אם אני לא אהיה צלמת צבאית, אין לי מה לעשות שם.
וזה רק עוד שנתיים. שנתיים מסכנות של לימודים ואז שנתיים של צבא בעע. אם לא הייתי רוצה להיות מה שאני רוצה, לא הייתי עושה צבא. נראה לי... הטירונות נראה לי הכי מלחיץ, הילדות הקטנות האלה שבאות להגיד לי מה לעשות, למה מי הן...?
יאללה, שיגיע משהו רציני כבר. הכרתי מישו לפני איזה שבוע וחצי, הוא נפרד מחברה שלו לפני כמה ימים אבל אתמול הם נפגשו שוב ואני לא יודעת מה נסגר. הקיצר, היה איזה קליק בנינו, מתח. הוא גם נגע בי בצורה שאם היה לי חבר לא הייתי רוצה שייגע ככה בבנות, לא משנה מי הן.
אני חייבת להשקיע השנה, ולהעביר אותה חלק ובלי יותר מדי נכשלים. זהו, זה רציני. אני חייבת להיות מרוכזת בשיעורים ולעשות שיעורי בית כמו כלבה -_-
אופטימיות, אופטימיות.
יאלה, שיהיה בהצלחה לכולנו, שתהיה שנה מדהימה, תעשו רק מה שאתם אוהבים לעשות ותעברו את הבגרויות הכי טוב שיש =]
אוהבת אותכם 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
