ירח.

מזג האוויר היה מזוויע.

בטלויזיה אמרו שתהיה סערה, וגשם ירד עליי כשהלכתי, אבל זה לא הפריע לי

באותו רגע שום דבר לא הפריע לי לשמוע את מה שאמרת

הפסקה.

כן

אישה עוברת ומסתכלת לי בעיניים-היא רואה את הדמעות

".. מעניין למה היא בוכה"

כי אתה ויתרת.

כי אתה לא אוהב.

כי לא נלחמת אחרי כל כך הרבה זמן ואהבה.

".. אני יודע שאת תסתדרי.. את חזקה יותר מהרבה אנשים שאני מכיר..

את תכירי מישהו חדש.. אל תחכי לי את תפגשי מישהו"

אני צועקת לך בטלפון שאני אווווווווווהבת אותך.. אבל אתה לא שומע אותי- אתה לא מקשיב לי.

זה לא היה אמור להיות ככה, זה לא היה התיכנון. אנחנו היינו אמורים להתגבר על זה.. אנחנו היינו אמורים להיות ביחד עכשיו.

אתה כל כך רחוק ממני אז איך זה שאתה כל הזמן לידי? לא יוצא לי מהמחשבות..............

דמעה אחת, ועוד אחת. ונמאס לי כבר פאקינג לבכות עליך. למה אתה זה שמוותר ואני זאת שבוכה.

אתה הרי הפסדת.

לא?

מתי אני אפסיק לחשוב כל הזמן על מה יכל להיות, מה אני יכלתי לעשות אחרת ואיך יכלתי לשנות את זה ואחיה כבר את הרגע, את השניה הזאתי שבה קורים דברים מדהימיים שאני מפסידה?

אני אוהבת אותך למרות הכל