אז לאחר שכמה אנשים קראו לי את הבלוג, אנשים שלא הכי רציתי שיקראו, אני מוחק הכל ומשאיר את הבלוג הזה עם פוסט פרידה
בוא'נה, אני עם החרא הזה כמה זמן? שנתיים וחצי כמעט, הרבה זמן..
דוגרי נתן לי משהו? לא יודע, לא חושב גם, אבל הוצאתי דברים, אולי זאת התרומה אולי זאת לא
לבנתיים אני אסתפק בחיים בלי בלוג, יותר אמיתיים (האומנם? דוגרי חושב שכן..)
אני רוצה לציין שהבלוג הזה לא היה מיועד לפגיעה כלשהי, באמת שלא, התנצלותי הכנה אם פגעתי\העלבתי\בלבלתי\אנא ערף
באמת שחבל לי שככה דבריי התפרשו.
רק חומר למחשבה לי אליכם, לא רוצה לעשות קונצים, אבל בעיניי האישיו הזה טיפה'לה שווה קונץ
דמיינו לכם עולם, בו מישהו מהשכבה שלכם יכל לקרוא לכם את מחשבותכם
את המחשבות הכי עמוקות, תמוהות ו"רגילות" שלכם, אתם כמובן תרצו פעם אחת שהוא יקרא ואז תגידו "מגניב!"
אבל לא באמת הייתם רוצים שהוא ידע עליכם הכל, נגיד נכנס בטעות ואז הבין כי טעה ויצא
אבל אם ביקשתם ממנו, אולי אפילו לא פעם והבן אדם אולי בטעות נכנס.. קורא.. מבין כי הגיע למחשבתכם ואז ממשיך לקרוא ואז מתגלה לכם בעקיפין.
תגידו לי בכנות, זה לא פוגע?
לי אישית נראה שזה מוריד מערך האמונה בבן אדם כשעושים דבר כזה
חומר למחשבה או ביקורת ישירה? תענו לעצמכם (שוב לא בקטע של להעליב, פשוט במקרה עכשיו אני נאלץ למחוק משהו שכן היה חשוב לי ברמה מסוימת, כי כן, קשה לי לסמוך על אנשים מסוימים)
אז כן, הסיפור שלי דופק קוף
פעם, בשנים הרחוקות ל ההיסטוריה חי לו יצור שעיר, דוחה וחד גבה למחצה, צ'יפופו היה שמו.
יש האומרים שצ'יפופו בא מהצללים העמוקים ביותר, מהפרוזדורים הארוכים ביותר, מהלא נודע.. ויש כאלה שאמרו שהוא בא מפרס.
לצ'יפופו הייתה משיכה חייתית לצ'יפופויות, הוא רצה אותן, אך מכיוון שהיה טמבל ולא ידע להתחיל איתן במשפטי מחץ כמו "בובה מה השעה?" "7 אדוני" "מה אמרת? רוצה חתיכה ממני? בכיף!" נאלץ צ'יפופו להסתפק ביד ימין.
אך יום אחד נמאס לצ'יפופו, הוא החליט לעשות מעשה נועז! להזמין צ'יפופוית אסלית תוצרת סין.
כשקיבל צ'יפופו את מתנתו היה עליז וצוהל, משהו אחושילינג אך לצערו בצ'יפופית היו פגמים מספר
במקום צ'י-פוט-פו, היה לה צ'י-בול-פו
במקום להיות מגולחת משהו סקסי-מאמא, הייתה היא שעירה לאללה, משהו סטייל צ'יפופו
אך לזכות ה"מוצר" יאמר כי היה נקי לחלוטין משיער באזור החזה, אך צ'יפופו לא חשד כלל וכלל!
צ'יפופו החל פונה לידו השמאלית "אז מה את אומרת? שנתחיל במלאכה?" צחקה יד שמאל ואמרה "התבלבלת ביד יקירי" צחקו להם 2 הידיים וצ'יפופו מספר דקות, אך צ'יפופו לא בזבז דקה ונגש לצ'יפופוית.
אבל אז צ'יפופו בעצם גילה
שזה בכלל היה קוף
וזה הסוף
I've paid my dues
הקיצר תודות (נו -אריק- רצה, אז הוא מקבל)
יא'4 המלכים!
קן נס ציונה הקן האלוף!
משפחתי החמה!
ותודה מיוחדת לקדוש ברוך הוא, שהביאוני עד הלום (כל השאר סתם פוזה!)
אה וגם לחסה, החצי-קוראת-קבועה של הבלוג הזה.
אני אסיים בציטוט Audioslave
Black and blue, suffering fools
By the age of seventeen
Low and high, just one more time
Felt like an eternity
Right or wrong, never too strong
Friends became my enemies
God forsaken, but never too late with my
(יש טעם כאילו זה נאמר למישהו אישי, אז באמת שלא, סתם ליריקה יפה)
סלמת אנשים~!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
