התחברתי, סוף סוף, לאינטרנט.

היה די נחמד לחיות שנתיים ללא אינטרנט, כמו בשנים עברו, אבל יש גבול.

ובנוסף, התגעגתי לכתיבה בבלוג.

אני עובדת עכשיו בהתנדבות בספרייה של מוסד ללא כוונות רווח, ונהנית מכל רגע. בעבודה אני עוסקת בדברים שלא התאפשר לי לעסוק בהם, למרות רצוני, במשך כל שנות הספרנות שלי, וזה ממש כף. העובדה שאני לא עובדת "בשביל המשכורת" ולא תלויה בעבודה לפרנסתי נותנת הרגשה טובה.

קשה , עם זאת, להשתחרר מהרגלים ישנים שנצברו במשך 30 שנה: החל מהיום הראשון לעבודתי, בכל פעם שאני מסיימת את יום העבודה ויוצאת מהבניין, אני מרגישה כאילו שכחתי לעשות משהו חשוב מאד ... רק לאחר כמה חודשים  הבנתי שמה שחסר לי זה להחתים כרטיס נוכחות !