רף עליון / שירה בשן, חדשות המוזיקה
אנחנו מגיעים לכניסה בדיוק ב22:00. יחד איתנו מצטופפים, באופן מפתיע למדיי, לא מעט אנשים שבאו להקשיב ולקחת חלק באירוע שבדיעבד יראה לי היסטורי.
אחרי המתנה לא מבוטלת של כמעט שעה, עולה על הבמה קארין עליון - קארין נגנית פסנתר קלאסית, זמרת ויוצרת. גדלה בטורקיה ועלתה לארץ רק לפני כשנה אחרי לימודי מוזיקה בניו יורק.
התיאטרון מלא כמעט עד אפס מקום. מי היה מאמין, אני חושבת לעצמי, שזו הופעה רצינית ראשונה של קארין בארץ. וכשאני אומרת רצינית הכוונה עם הרכב נגנים, שעוד יתגלה כמשובח, במקום בסדר גודל כמו תמונע.
קארין מתיישבת על יד הפסנתר בצד הבמה ואני מצפה בקוצר רוח לגלות על מה כל הרעש.
קארין פותחת את המופע עם Bittersweet האינסטרומנטלי, ומשתפת את כל הנוכחים בפלא של מוזיקה קלאסית בניחוח עכשווי - נגינת פסנתר משובחת ומתוחכמת, מעוררת חושים ובעיקר נחת. הציפיות מפלסות דרכן להגשמה.
בשיר השלישי מצטרפת אל קארין ליאת רוזנברג, כנרית ישראלית, הפורטת בעדינות את מקומה הטבעי בשיר ולמעשה, בכל שיר שתשתתף בו מאותו הרגע. בהמשך יצטרפו אל שתיהן גם ארז שרמר על הקונטרבס, רועי מסורי על הגיטרה, מאי אלגרנטי על המפוחית ועודד דיסטלמן על התופים. ואלה הם, חברים, ההרכב המכובד והמפתיע שחבַר אל קארין בשנה האחרונה.
למעשה, אחד הדברים שייחד את המופע הזה והפך אותו ל Event, הוא השילוב הנפלא וההרמוניה המרעננת בין חברי ההרכב. דוגמא מצויינת לכך הוא השיר "תחזור" שנכתב ע"י רועי מסורי, הגיטריסט, ובוצע בהופעה ע"י קארין. הביצוע היה כ"כ מיוחד, מרגש ונכון שהצטערתי שקארין לא שרה יותר בעברית, על אף המבטא הלא מושלם שלה.
בנוסף בלטו במיוחד השירים Vacation, Nonsense ו I'm Tired שחלשו על עיבודים מרעננים ומתוחכמים במיוחד מהסוג שכמעט ולא נשמע אצלנו. עיבודים בהם כל כלי מציג רובד אחר בשיר ומנוצל בחוכמה ובטעם.
מיותר לציין כי למעט שניים כל השירים שנוגנו בהופעה הם פרי יצירתה של קארין.
ואם לא התרשמתם עד כה, קארין שרה גם בספרדית ואפילו שיר בתורכית, הלא היא שפת המקור שלה, שבולט גם הוא בביצוע מרגש בעזרתה של ליאת על הכינור, ובמיוחד בסיפור העומד מאחריו - הסיפור על הדרך הארוכה שהיו עושות קארין ואחותה בתור ילדות לצפון תורכיה. "קצת חשוך", היא מספרת, "אבל גם מלא תקווה ואופטימיות." שיר על הדרך אל היעד, המסע המתמשך בו כולנו נמצאים תמיד ולמעשה לעולם לא מגיעים באמת מאחר והיעד משתנה.
קארין והלהקה יורדים מהבמה לטקס הנצחי של ההדרן, וכשעולים שנית הם נותנים את הגראנד פינאלה של המופע הנפלא הזה עם Jellyfish שסוגר לכולנו את הערב עם עיבוד שמח ומלא חיים.
אני הרגשתי שהייתי נוכחת לרגע משמעותי בתולדות המוזיקה הישראלית, שנוכחתי בהופעה ראשונה של הרכב מוזיקלי שישמעו עליו עוד רבות – אבל להיות טוב זה אף פעם לא מספיק. כי כמו שאמרה קארין, המסע מתמשך והיעד מתחלף. ההרכב הציב לעצמו רף גבוה, אולי אף העליון שבהם, למעמדו הנוכחי, אך עם היעד משתנה גם המסע וחייבים להמשיך לטפס. בהצלחה.
<קארין עליון בתיאטרון תמונע 29.08.2010>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
