באמונות שלי

לא ממולץ לבעלי לב חלש, נשים בהריון, ונערים יפים מדיי.

(חלק שני)

אני יושב על הכורסא שלי בסלון כבר שעה בתהייות על הערב. מעביר ומתכנן בראשי את המהלכים, תופס במוחי את הפרפרים שמתרוצצים לי בגוף וגולשים על מפלי האנדרנלין בדמי. אני מתרגש כמו נער מחוצ'קן בדייט ראשון עם מלכת הכיתה המחורבנת.

הוא אמור להגיע בכל רגע.

אני נכנס לחדר ומסדר אותו מעט, שיראה יפה. אחר כך אני מוציא מהארון באמבטיה את הבקבוק עם המדבקה הצהובה (CHCl₃ (Chloroform   ושם אותו על השולחן הקטן ליד הממחטות..אני כבר לא יכול לחכות.

טוק. טוק. טוק.

שלוש דפיקות שנשמעו היטב. יש לו כח לנער וזה רק מלהיב אותי, בחרתי נכון. שוב. 

אני צועד באיטיות אל עבר הדלת, שוקל ומודד בראשי את הצעדים עד הרגע המיוחל..נעמד מול הדלת, שולח יד אל הידית...פתוח.

הנער מחייך אליי, אני מחווה עם ידי "תיכנס..", וסוגר אחריו את הדלת. נועל. האנדרנלין דופק לי בורידים..אני יודע שמכאן הכל ילך מהר אך מנסה למשוך את הרגע. אני מעביר מבט תַּאֵוו על הגוף שמולי, הכתפיים הרחבות, הרגליים הארוכות, העור החלק-שעוד לא הספיק לחוות דבר שיפגום בשלמותו- , הידיים הגדולות, השפתיים האדומות, העיניים המלאות..

כך אני עומד שם ובוחן אותו, מעביר את עיניי הלוך וחזור על גופו הנערי, אומר לו בקול מתלחש "שב על המיטה שבחדר". הוא לא מבין, אז אני מתקרב, מבחין איך לאט לאט נעלמים החיוך והתמימות מפניו, ועוטפת אותו הילה אפורה של פחד ובדידות משַתקים.

הנער מתרחק עם כל צעד שלי..פתאום גופו המרשים הופך צנום וחיוור..

כל הכח התנקז למקום אחד בחדר- אליי.

אני שולח יד ארוכה אליו, תופס אותו במשקעים של הצוואר ומפיל אותו על המיטה. זה מתחיל.

הנער נאבק בי בכל גופו- שולח ידיים גדולות קפוצות לאגרופים, רגליים ארוכות בתנופות חדות ומיומנות- ואני סופג אותו, את המאבק, בהנאה צרופה אל תוך דמי. נותן לנער שיילחם עד יתעייף מעט. אז אני שולח יד אחת אל הבקבוק עם המדבקה הצהובה ועם השנייה אוחז בחזקה בגרון הצרוד מצווחות. שומע לחישה מותשת ומייללת "אתה מטורף..אתה מטורף..", שופך על הממחטה כלורופורם- שיספיק להביא אותו למצב בו אני רוצה אותו, גמור אבל לא מת. - אני מצמיד את הממחטה אל פניו של הנער, משחרר את צווארו מלחיצת ידי, ובנשימה העמוקה הראשונה שלו, הוא שואף את הכלורפורם שגנבתי אתמול מביה"ח.

שקט.

אין צרחות, אין יללות חנוקות, אין מאבק. יש רק אותי בעמדת שליטה מעל הגוף החיוור.

אני מעביר את ידי על פניו, מלטף את השלמות המזעזעת הזאת וסוטר לו. אחר כך אני מפשיט אותו, בשביל ההשפלה. ומתחיל לבעוט בו ולצעוק עליו, שידע שהעולם הוא לא מקום נפלא כל כך כמו שהוא חושב.

"זה לטובתך אתה מבין?! אני גואל אותך מייסורים קשים הרבה יותר! דווקא בגלל שאתה יפה ושלם כל כך!" ואני מסתכל לו בפנים היפות בכעס, בשלווה הבלתי מעורערת שנחה על פניו אפילו עכשיו. ואת כל האנרגיות והזרמים שזה עושה לי בפנים, אני מרכז אל הידיים שלי. אוחז שוב בצוואר החלק, ולוחץ.

                               לוחץ חזק.

עד שאני לא מרגיש יותר את הבומים המפוחדים בעורקים שלו.

עד שהצבע החיוור של פניו, הופך חיוור יותר. אז אני מקרב את הפה שלי אל האוזן שלו ולוחש "אני מטורף..אני מטורף.."