באמונות שלי

באמונתי

אירוניה מצערת.

היום יש לבלוג ולי שנה ביחד. מזל טוב.

מזל טוב? הרי לפני לילה כתבתי על דם שותת ומלקות ארבעים, פתאום לחייך כי יש יום הולדת?

טוב אז בלחייך בכאילו אני טובה מאוד, תמיד אמרו שאם לא הייתי נועלת את הדלתות הייתי יכולה להיות שחקנית דוקא בסדר, אבל מכאן ועד לחייך בכאילו לעצמי? יש גבול. כן, גם לי.

אז היום יום הולדת לא כל כך שמח, והוא הראשון מבין שלושה שקרבים ובאים.

אני לא מאמינה שמשהו ישתנה בעוד שבוע, או שבועיים או חודש. אני רק יודעת שאף אחד לא יעשה לי אותם שמחים אם אני לא אעשה אותם לכאלה. ואולי יש בזה משהו מנחם, לדעת שזה תלוי רק בי.

אז פעם בשנה צריך לתת מרחב נשימה קצת שונה, אז אני מתמקדת בסאונדים. יש כמה שירים חדשים שזכו ללחנים, אז..

האזנה נעימה או מכאיבה או עצובה או איך שתרצו להרגיש..

יום הולדת שנה הכי שמח שאני מרשה לעצמי. או לא מרשה..

אוטם - אדם כהן ,

ביקור מעיק - אדם כהן ,

צלקות - ליבת גלייכמן ,

מרגוע - נתי מרקוביץ

מרגוע / שירה  

ליבי אינו שקט

אל הים ברח

אל מרגועו הידוע 

אך טעם דמעות

נעצב ונמלח

עטפו אט במעט געגוע

החמה בשמיים

צבעיה הן אש

שלחה קרניים לוטפות

אך ליבי חסוד

רק קדושה מבקש

לא עוד ידיים טורפות

גלים מתרגשים

וליבי מתאכזב

היכן מרגועו האבוד?

ורוח שורק

לאיטו מתקרב

מחבק את ליבי העצוב

לוּ ידעתי אני

,לא ידעתי,

וודאי אז הייתי נשארת

לו הקשבתי לו אז

,לא הקשבתי,

אולי לא הייתי נשברת...

   [28/4/06]

שובי - נתי מרקוביץ ,

שובי/ שירה 

א.                                          

צבעי פנייך

כה ריקות

אנא מלאי אותן

בך.

אחַר מנעי

מהן לדהות

ברוחות שאת

הֵשָבְת. 

ב.

על פני המים

טעם חדש

גוונים רבים

של פְנים ותוֹך

ומעבר לאופק

תוּגתךְ שם אבְדה

כעת שלמוּתך

דמעותייך תשטוף            

                        ושָבְת.

    [3/4/06]

*כמה אירוני, להתחיל ב"אוטם" ולסיים ב"שובי". כאילו יש סוף טוב לכל החרא הזה..

"It's like ten thousand spoons when all you need is a knife

It's meeting the man of my dreams

And then meeting his beautiful wife

And isn't it ironic...dontcha think

A little too ironic...and yeah I really do think..."

[ Ironic ; Alanis Morissette]

21:59

לילה..