באמונות שלי

ברגשות שלי

"Faith has been broken,

 tears must be cried

 Let's do some living,

after we die

Wild Horses,

couldn't drag me away

Wild, wild horses,

couldn't drag me away.."

[Wild Horses ; Rolling Stones / Sarah McLachlan..etc.]

אני שונאת כשהשכל שלך והלב שלי לא מתואמים. כשאני שמה את ההגיון בצד ונותנת יד לדפיקות הלב המתפרעות שלי..כשאתה, לעומתי, אוחז בכתפיי בשתי ידיים איתנות ועוצר. בעדי, בעדך.

דיי שירה. מספיק.

אז העיניים שלי מתמלאות בדמעות של רגש צף, אתה מתייסר בפנים אבל לא נשבר..אפילו לא ממני.

אתה צודק. אתה תמיד צודק. אתה תמיד יודע.

לא, אין שמץ של כעס בקולי. גם אין טיפה של מרירות. יש רק כנות אופיינית.

אני אוהבת סוסים, אתה יודע (אני אפילו לא צריכה להגיד..). אבל לא כשהם באמצע העיר, או מאחורי סורגים. סוסי פרא, כן.. כאלו שמביאים איתם ריח של שדות גדולים, עם פרסות שהתחככו מדיי באדמה הקשה. סוסים כהים עם מבט חופשי ודהירה מהירה כמו הרוח...עם מקצב מצלצל כמו של הלב שלי כשאני איתך.

לסוסים אין היגיון, אין שכל

קר.

יש סוס, סוסה, והמון מרחב.

אף אחד לא תוהה

אם זה בסדר, אם זה יותר מדיי.

לסוסים אין איש,

אין אישה.

האיש לא הולך והאישה לא בוכה.

אף אחד לא מדבר

מאחורי הדלת דברים שאני עושה.

Wild Horses, why couldn't drag me away...

00:31