באמונות שלי

תספרי רגעים.

הנה,הכל מתפרק לך לאט לאט, רגע ועוד רגע. כל הקולות הפנימיים שבך, אין להם זמן לצאת החוצה להביט אליך.

הכל עסוקים בלפרק לך את העולם.

אז מפרידים לך את הבית, משנים את הרצף בדרכים. מחליפים את הֶרְכֶב החֶבְרַה, מפרקים לך אברים.

לו רק היית לגו.

עשוייה ממליון חלקים מפלסטיק, מפורקת אך ניתנת להרכבה. מה יש בך שבחר הא-ל הגדול לעשות אותך דווקא בובה?

[בתקווה לעריכה]