בדרך למגרש הגרוטאות

והשמש זורחת ומעירה

אני אומרת לה: תאירי את החיים שלי מבפנים,

כבר יש אלרגיות של קיץ ואסטמה של העור

בחוף מציצים מלא הומואים חתיכים-

בקיץ האחרון לאנושות,

אני שורפת לעצמי את הפצעים בביוב של תל אביב.

ביום הכי ארוך של השנה נפתחת תערוכה

אני אומרת לקופאי בקבלה: "באתי לראות תערוכה"

"התערוכה נפתחת רק ב21:00 זאת ההשקה"

"שק לי בתחת" אני עונה "היום רבע הגמר יורו 2012"

יש בירות וצ'יפס במבצע.

ביום הכי ארוך בשנה אני נזכרת בימים הקצרים בהם נפגשנו

איך התנשקנו מתחת למטריה

בחוץ הגשם של נובמבר

בפה הלחות של יוני.

"אני שונאת את הציפייה לאוטובוס"

הציפייה לאוטובוס גורמת לי להרגיש ברת מזל

(כשהוא מגיע)

זה משעשע כי

אם אני מחכה לו

אז אין באמת אפשרות אחרת.

יש קבוצת תיירים עם מדריך בנחלת בנימין פינת אלנבי

אני תוהה מה בדיוק מסבירים להם שם

אחרי זה אני מבינה שהם

עוצרים להתרעננות בסניף של מקדונלד.

"הקדוש ברוך הוא נמצא בכל מקום"

מעניין אם הוא נמצא גם בסניף של מקדונלד

איך הוא מרגיש בנושא האוטובוסים?