כביסה לבנה |
| 1/2009
אמנה אנזילי, בת 55
אתמול בשעה 08:00 בבוקר, חיל האויר פיזר כרוזים שקוראים לתושבים באיזור שלנו לעזוב מייד את הבתים, אחרת יפציצו אותנו כשאנחנו בתוכם. לא היה לנו זמן להתארגן. בסביבות השעה 11:00 התחילו להפציץ את שכונת א-סלאם ושכונת אל-ג'נינה הסמוכות. לא ידענו מה לעשות. אספנו שמיכה לכל אחד, קצת לחם, שישה קילו קמח, שלושה קילו עגבניות ושלושה קילו כרוב ויצאנו מהבית תוך כדי ההפצצות.ראיתי איך הפציצו את הבית של משפחת א-דורי ומשפחת אבו ר'אלי שקרובים אלינו. נדחסנו 11 איש למכונית פרטית אחת. הילדים ניו רק עם הבגדים שעליהם. אפילו תחתונים לא לקחנו לאף אחד. החלטנו לנסוע לבית של אום אחמד, קרובת משפחה רחוקה שגרה באיזור תל אל-הווא. הבית נמצא במרחק של 5 ק"מ מהים וחשבנו ששם יהיה יותר בטוח. אום אחמד גרה עם ארבעת הילדים שלה וחמותה בבית עם שלושה חדרי שינה, סלון, מטבח ושירותים. כשהגענו, כבר היו שם עוד עשרה אנשים מהמשפחה של הגיס שלה, שברחו משכונת יבנא. הבנים שלי העדיפו ללכת לבית של קרובת משפחה של בעלי לשעבר, שגרה במרחק 50 מטר משם. נשארנו 25 איש בבית של אום אחמד. היא קיבלה אותנו מאוד יפה ואנחנו אוכלים ושותים אצלה, אבל אנחנו עדיין מרגישים לא בנוח כלפיה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
