שנה שנייה שאני על מדים ביום הזיכרון. כמובן ששרוך נפגעים רק מגביר את תחושת השיכות והקרבה ליום הזה.

אתמול היה טקס בבסיס, לא הגעתי, הייתי בביקורים בבית שמש. הלכתי לטקס העירוני ואני חייבת להגיד- בונא, חתיכת טקס מרימים כאן בעיר הזו! אני חושבת שלא באמת הודתי בזה עד אתמול, ואתמול הבנתי שהטקס שעושים כאן ליום הזיכרון באמת מושקע. זו כבר השנה השמינית ברצף שאני הולכת לטקס. כבר בכיתה ז' התחלתי את המסורת השנתית עם החברות של טקס זיכרון ומיד אחריו ערב שירי לוחמים לנוער וצעירים.

היום הייתי בבסיס, כמו שנה שעברה, גם השנה לא הלכתי לטקס בתיכון. יש מן מסורת כזו, שאחרי שמסיימים תיכון ועולים על מדים, מגיעים לטקס בתיכון. הרבה חברים הלכו, אבל כשאת חלק ממערך הנפגעים לא באמת יש לך סיכוי לא להיות ביום הזה בתפקיד.

במהלך התפקיד יצא לי לקרוא כמה סיפורים של חללים ולהתחבר למשפחות. הכאב שלהן לא נתפס, ואי אפשר להבין אותו. אפשר לנסות להזדהות, לחשוב לרגע איך הם מרגישים, ואיך זה לאבד אדם יקר לך, אבל לא באמת לדעת. ביום הזיכרון אנחנו מרגישים חזק יותר את האובדן המתמיד שלהם, אבל רק ל24 שעות.

ובנתיים מפעילים גלגלצ ושומעים את השירים העבריים הכי יפים שיש!

3 שירים יפים יפים. יש כל כך הרבה שהפוסט הזה לא יכול להכיל

שיר שנכתב לזכרה של חיילת בשם ליאת גבאי ע"י ראש מערך נפגעים, יאיר בן שלום, לאחר שנרצחה.

אני מכירה את המשפחה שלה  ואפילו לפני כמה חודשים, באחד הטקסי זיכרון, אח שלה התחיל איתי והזמין אותי לשתות איתו לקפה. נאלצתי לסרב (הקצינה שלי הייתה מדיחה אותי מהתפקיד, או משהו, אם הייתי מסכימה). אפילו אמא שלי עודדה שאני אסכים...

שיר בנאלי ליום הזיכרון שבלי קשר ליום הזה, אני מאד אוהבת

שיר של אחרי המלחמה שמזכיר לנו תקווה!

אמרתי 4 שירים, אבל אני חייבת גם את זה

אם יש לכם עוד שיר שמתאים ליום הזיכרון שאתם אוהבים, שלחו קישור שינתגן לי בפלייליסט בזמן ההתארגנות לערב.

וכבר עוד מעט יום העצמאות והמון כיף, וזיקוקים וכלבים מפוחדים.

ושרשראות מנצנצות.

ואנחנו כבר נשכח אבל הם תמיד יזכרו...

תהנו היום!!! מה התוכניות לערב?

עד הפעם הבאה (או עד היום זיכורן הבא...),

נופר